נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית

שאלות ותשובות

השתלת איברים – מה? איך? כמה? למה?


מהי השתלת איברים ומדוע היא נחוצה?


הרפואה המודרנית הצליחה למגר מחלות רבות, אולם מערכות רבות בגוף עדיין נפגעות ממחלות גנטיות וממחלות נרכשות אשר פוגעות בתפקוד של איברים. בניתוח השתלה האיבר שתפקודו לקוי או שאינו מתפקד מוחלף באיבר מתפקד שנתרם מאדם שנפטר או מתורם חי.  



כיצד נבחרים החולים להשתלה?


כל חולה שנזקק להשתלת איבר מצטרף לרשימת ההמתנה הקיימת להשתלת האיבר. הקצאה (חלוקה) של האיברים לחולים הממתינים נעשית באופן ממוחשב, לפי קריטריונים של סוג דם, גובה ומשקל, דחיפות רפואית, גיל, זמן המתנה, התאמת רקמות של התורם לחולה וקריטריונים רפואיים אחרים. 



מתי אפשר לתרום איברים?


אפשר לתרום איברים רק לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי (במקרה של מוות לבבי אפשר לתרום רקמות ולעיתים גם כליות).

ראו הרחבה אודות מוות מוחי נשימתי



אילו איברים ורקמות אפשר לתרום?


איברים: לב, ריאות, כבד, לבלב וכליות

רקמות: קרניות, עור, עצמות ומסתמים.
 
  • תורם אחד יכול להציל שבעה בני אדם.

 

ראו הרחבה: על איברים שאפשר לתרום ולהשתיל



על כרטיס התורם


מהו כרטיס תורם?


כרטיס אדי נקרא על שמו של אהוד בן-דרור, שחיכה זמן רב להשתלת כליה, ונפטר לאחר ההשתלה מכיוון שמערכות גופו קרסו בשל המתנה ארוכה מדי. חתימה על כרטיס תורם של אדי מעידה על רצונו של אדם לתרום מאיבריו לאחר מותו להצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה. מאגר החתומים על כרטיס תורם אדי ממוחשב ומנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות. מאגר המידע באדי חסוי.

ראו הרחבה: המרכז הלאומי להשתלות



מי יכול לחתום על כרטיס תורם?


כל אזרח ישראלי, מגיל שבע עשרה ועד גיל מאה ועשרים, יכול לחתום על כרטיס תורם, ללא תלות במצבו הבריאותי. בכל מקרה, בזמן אמת ייבדקו האיברים הנתרמים כדי להבטיח את תפקודם הבריא והמלא. 



האם אפשר לבטל את כרטיס התורם?


כן! אפשר להתחרט ולבטל את החתימה בכל שלב. צריך רק להודיע למרכז הלאומי להשתלות באמצעות פקס או מייל. 



האם לבעל כרטיס תורם יש עדיפות בהמתנה להשתלה?


בחוק השתלת האיברים, התשס"ח-2008  יש סעיף – ייחודי וראשוני מסוגו בעולם – המעניק לחותמים על כרטיס התורם ולבני משפחתם הקרובים עדיפות ברשימת הממתינים להשתלה, אם חלילה יזדקקו לכך בעתיד.



מה קורה אם אני רוצה לתרום את איבריי ומשפחתי מסרבת?


החתימה על כרטיס תורם מעידה על רצון החותם לתרום את איבריו לאחר מותו. על פי חוק השתלת איברים התשס"ח-2008  אין צורך לקבל את אישור המשפחה כדי להנציל איברים מאדם שחתם על כרטיס תורם, שכן יש לכרטיס תוקף משפטי, אך בפועל תמיד המשפחה היא שתקבע ותחליט אם לתרום.
המשפחה זכאית לסרב גם אם הנפטר החזיק כרטיס תורם, אך הניסיון של המרכז הארצי להשתלות מלמד כי אחד הדברים החשובים ביותר למשפחות הוא מילוי רצון יקירם שנפטר, ולכן רבות מהן מבקשות למלא את רצונו גם כאשר הוא לא על דעתן, והן תורמות את איבריו.
 



אם חתימה על כרטיס אינה קובעת שאפשר באופן אוטומטי להנציל איברים מהחתום על כרטיס, למה חשוב לחתום?


לחתימה על כרטיס תורם יש כמה משמעויות. יש בה הצהרה על הכרה כוללת בחשיבות שיש בתרומת איברים. החתימה היא הצהרת כוונות של החותם אשר מסייעת למשפחה בקבלת ההחלטה לתרום את איבריו. כמו כן חתימה על כרטיס תורם מעניקה לבעל הכרטיס עדיפות להשתלה במקרה הצורך (לפי חוק השתלת האיברים, התשס"ח-2008).



חששות ותהיות לפני חתימה על כרטיס תורם


האם אין חשש שרופאים יתאמצו פחות להציל את חייו של תורם פוטנציאלי?


לא! רופאים אמונים על הצלת חיי אדם. אין שום היגיון שהם ירצו לזרז מוות של אדם אחד כדי להציל אחר. הטיפול להצלת חיים זהה לטיפול לשמירת איברים, כלומר כדי שהאיברים יהיו טובים להשתלה, יש לטפל באדם את אותם הטיפולים שיש לבצע כדי להציל את חייו לכן לחתימה על כרטיס תורם אין השפעה על איכות הטיפול.
בכל מקרה, תרומת איברים אפשרית רק לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי , אשר מתבססת על בדיקה מכשירנית אובייקטיבית ובדיקה קלינית קפדנית שנעשית על ידי שני רופאים מומחים אשר עברו הכשרה והסמכה לקבוע מוות מוחי נשימתי.
זאת לפי נוהל קפדני של משרד הבריאות המעוגן בחוק מוות מוחי נשימתי 2008. מעולם לא נמצא דופי בקביעות הרופאים.

 



אני חושש מעין הרע. האם החתימה על הכרטיס אינה צריכה להדאיג אותי?


כל אדם זכאי להחזיק באמונות ובהשקפות משלו, אך למה אין לראות בחתימה על הכרטיס מעשה הומני שמהותו היא עזרה לזולת וסגולה לאריכות ימים? כמו כן כולנו עושים ביטוחים שונים (תאונות דרכים, בריאות) בלי לחשוש מפני עין הרע, וכך יש להתייחס לחתימה על כרטיס תורם.



האם אין חשש שתרומת איברים תמנע ממני לקום לתחייה עם בוא המשיח?


לא, אין חשש כזה. מעבר לכך שזהו חשש לא רציונלי שכן ממילא איברי האדם נרקבים במהירות מרגע המוות ואינם ממשיכים להתקיים, רוב הרבנים קובעים כי בתחיית המתים ידאג ה' להחזיר לכל אדם ואדם את איבריו, בדיוק כפי שידאג להחזירו לחיים. כמו כן אין שום מקור בספרות הקודש היהודית המציין כי יש צורך באיברים לתחיית המתים.



על מוות מוחי-נשימתי


מהו מוות מוחי-נשימתי?


אפשר לתרום איברים רק לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי. (במקרה של מוות לבבי אפשר לתרום רקמות ולעיתים כליות.)

ראו הרחבה אודות מוות מוחי נשימתי



כיצד נקבע מוות מוחי-נשימתי?


משרד הבריאות ניסח נוהל אחיד ומחייב לכל בתי החולים בארץ המגדיר את אופן הקביעה של מוות מוחי-נשימתי ונועד למנוע קביעת מוות כאשר יש ספק כלשהו. בבית החולים מוקמת ועדה, ובה יושבים שני רופאים מומחים בתחומים המתאימים לקביעת המוות: מערכת העצבים, החייאה והרפואה הפנימית. לרשות הרופאים עומדים מכשירים לביצוע בדיקות אובייקטיביות. לאחר הבדיקות מוזמנים רופאים בכירים מתחומים שונים לביצוע מבחנים קליניים נוספים. כאשר תוצאות הבדיקות אינן חד-משמעיות, יחזרו עליהן שוב כעבור שעות אחדות.
הנוהל אינו מאפשר לרופאים העוסקים בהשתלות לשבת בוועדה.
 



מדוע תרומת איברים אפשרית רק במוות מוחי-נשימתי ולא במוות לבבי?


במצב של מוות מוחי-נשימתי האדם אמנם מת, אך ליבו ממשיך לפעום (על ידי אמצעים מלאכותיים) ובמצב זה אפשר, למשך זמן מוגבל בלבד, לשמר את תפקוד איבריו של האדם על ידי הזרמת דם וחמצן אליהם. זה הזמן להנצלת האיברים. לאחר מכן האיברים יפסיקו לתפקד, ומערכות הגוף יקרסו על אף הטיפול המלאכותי. לעומת זאת במוות לבבי, הלב חדל מלפעום ולכן האיברים אינם מקבלים אספקת דם וחמצן וגם הם מתים, במצב כזה כמובן שאין אפשרות להנצילם.



האם קרה שנקבע מוות מוחי-נשימתי והאדם התעורר לאחר מכן?


לא. מעולם לא התעורר אדם לאחר שנקבע כי מת מוות מוחי-נשימתי. לעתים בתקשורת נעשה שימוש מוטעה במונח "מוות מוחי" לתיאור מצב של "צמח" או מצב של תרדמת (קומה). בני אדם ש"התעוררו" היו בתרדמת עמוקה שבה גזע המוח תפקד והייתה אספקת דם למוח. הם לא היו במצב של מוות מוחי-נשימתי.

ראו הרחבה אודות מוות מוחי-נשימתי



מה קורה לאחר שנקבע מוות מוחי-נשימתי?


חברי הצוות הרפואי פונים אל משפחת הנפטר ומציעים לה לתרום את איבריו ולאפשר בכך להציל את חייהם של חולים הממתינים להשתלה. מתאמת ההשתלות מלווה את המשפחה בכל התהליך.



שאלות על ההלכה היהודית


מה עמדת ההלכה בעניין תרומת איברים מתורם חי?


הקושי בתרומת איברים מאדם חי מבחינה הלכתית מתמקד בשני איסורים בהלכה היהודית: "איסור חובל בעצמו", כלומר איסור על אדם לפגוע בעצמו; ו"איסורהסתכנות", כלומר איסור על אדם לסכן את עצמו. השאלה היא אם אדם המסכים לתרום את איבריו עובר על איסורים אלו.

פוסקי ההלכה פסקו ש"איסור חובל בעצמו" חל רק על חבלות שהן תוצאה של קלקול או השחתה שלא לצורך. מכיוון שתרומת איבר מן החי אינה נעשית בדרך זו – ההפך הוא הנכון: יש בה צורך ותועלת רבה– לא חל כאן איסור חובל.

יש פוסקים שהתירו לתורם חי לתרום על פי מידת החסידות (מעשה של יושר והגינות אך מעשה שאינו חובה על פי דין) משום שהסיכון בתרומת איבר קטן למדי. אין כאן איסור להסתכן, אך גם אין חיוב לעשות זאת כי בכל זאת יש מידה של סכנה. ויש פוסקים שכתבו שלא רק שמותר לתרום איבר מאדם חי, אלא שיש בכך מצווה שכן הסיכון קטן והיא מצילת חיים.



האם אין חשש שתרומת איברים תפגע בכבוד המת?


קיימים שלושה איסורים הלכתיים – ניוול המת, הנאה מן המת והלנת המת או חלק מגופו – שיכולים להוות קושי להסכמה לתרומת איברים. איסורים אלו קשורים לכבוד המת, ועל כל אחד מהם נתנו רבנים ופוסקי הלכה שונים מענה הלכתי המתיר תרומת איברים. רוב הרבנים אינם רואים בימינו באיסורים אלו מכשול לתרומת איברים.



מה עמדת ההלכה בעניין תרומת איברים מאדם שנפטר?


ההלכה היהודית רואה בתרומת איברים פיקוח נפש (הצלת חיים) ולכן באופן בסיסי ניתן להתיר תרומת איברים על פי ההלכה. הנושא בעייתי מבחינת ההלכה היהודית בפן אחד בלבד: סוגיית קביעת רגע המוות. בעבר היתה מחלוקת בין הרבנים האם להכיר במוות מוחי נשימתי כמוות לכל דבר. כיום הרבה רבנים וכן הרבנות הראשית מכירים בהגדרה הרפואית של מוות מוחי נשימתי כמוות לכל דבר ולכן מתירים תרומת איברים.

להרחבה על עמדת ההלכה ראו: תרומת איברים בראי ההלכה

 


 



האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome