נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית
מאגר חומרים להדרכה
הולכים רחוק
הולכים רחוק
אכפת לי
אכפת לי
שני צדדים למטבע
שני צדדים למטבע
אמת או שקר?
אמת או שקר?
5/14
אמת או שקר?

מטרה: 

עיון בעובדות ובמושגים הקשורים בתרומת איברים והרחבת הידע בנושא זה.

תיאור הפעילות:

כל משתתף מקבל כרטיסיה ובה היגד בנושא תרומת איברים והשתלתם. כמה מההיגדים נכונים וכמה מהם אינם נכונים. על המשתתף להחליט אם לומר אמת או שקר, כלומר אם להציג לפני הקבוצה הסבר נכון או לא נכון, והקבוצה צריכה לגלות אם אמר אמת או לא. 

חומרים: 

 

הערות

  • הפעילות דורשת מהמשתתפים יכולת דרמטית, יצירתיות וכושר משחק.
  • מומלץ לתת למשתתפים זמן להכין את תשובותיהם מראש. אם אתם חוששים שהמשתתפים בקבוצה יתקשו להכין את ההסברים הלא נכונים, אתם יכולים להכין מראש שתי אפשרויות – אמת ושקר – לכל היגד. 
  • לאחר שלב הניחוש חשוב להדגיש את האמת. כלומר, גם אם השקר היה משכנע, חשוב להציג לקבוצה את המידע הנכון והמדויק בסוף כל שלב במשחק (ראו רשימת העובדות).

 


מהלך הפעילות והמשחק:

  1. יש להכין מראש את הכרטיסיות שעליהן כתובים ההיגדים בנושא תרומת איברים והשתלתם (ראו בקובץ המצורף).
    הערה: הקפידו להדפיס גם את התשובה הנכונה, כדי לאפשר למשתתפים לקרוא את העובדות הנכונות. 
  2. כל משתתף מקבל כרטיסייה, ובתורו עליו להציג לפני הקבוצה את ההיגד. הוא יכול להציג הסבר אמיתי או הסבר שגוי, על פי בחירתו, והקבוצה צריכה לנחש אם דיבר אמת או שיקר. 
    הערה: כדאי לעודד את המשתתפים להפגין יצירתיות ולהביא הסברים מפורטים (גם נכונים וגם לא נכונים) כדי שהאתגר יהיה גדול יותר.
  3. מי שהצליח "לבלבל" את הקבוצה יותר פעמים – מנצח. 
    הערה: אפשר לשחק בקבוצות – במקרה זה נציג מכל קבוצה מציג היגד מסוים ועל הקבוצה השנייה להחליט אם ההסבר שהוצג הוא אמת או שקר.
  4. לסיכום המשחק: יש לערוך סיכום של ההיגדים והעובדות שהוזכרו ולהדגיש את העובדות הנכונות, כדי שלא יתקבעו טעויות. אפשר לכתוב את כל ההיגדים והעובדות הנכונים על לוח (אם יש) או להדפיס רשימה של העובדות הנכונות <קישור לקובץ להורדה> ולחלק למשתתפים. ומובן שמומלץ להפנות את המשתתפים לאתר, לקבלת מידע נוסף בנושא.

היגדים

  1. זמן ההמתנה לקבלת לב להשתלה בישראל הוא מעל חצי שנה. (נכון)
  2. בישראל נעשים יותר מ־200 ניתוחי השתלת איברים בשנה. (נכון) 
  3. בישראל יש רק בית חולים אחד שנעשים בו ניתוחי השתלה.  (לא נכון)
  4. תרומת מח עצם כרוכה בכאב רב. (לא נכון) 
  5. אפשר לתרום דם כל שלושה חודשים. (נכון) 
  6. לכרטיס אדי יש תוקף משפטי. למרות זאת, פונים למשפחה ואם בני המשפחה מתנגדים לתרום את איברי הנפטר, לא תהיה תרומה. (נכון) 
  7. יש אנשים שהתעוררו אחרי שנקבע שמתו מוות מוחי. (לא נכון) 
  8. אי אפשר לתרום איברים בלי לחתום על כרטיס תורם. (לא נכון) 
  9. על פי החוק בישראל, חתימה על כרטיס תורם היא תנאי לקבלת רישיון נהיגה. (לא נכון)
  10. מבחינה רפואית, אפשר לתרום איברים רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. (לא נכון)
  11. אחוז ההסכמות לתרומת איברים בישראל נע בין 50% ל־60%. (נכון) 
  12. תרומת דם גורמת לחולשה הנמשכת זמן רב. (לא נכון) 
  13. אדם התורם כליה יכול לחיות כאדם בריא לגמרי גם כשבגופו כליה אחת בלבד. (נכון) 
  14. אפשר לתרום לב בכל גיל. (לא נכון) 
  15. משפחת התורם יכולה לקבל את כל המידע על המושתלים. (לא נכון) 
  16. כל אדם יכול לתרום איברים.(לא נכון) 
  17. אם תורמים גופה למדע, אי אפשר לתרום איברים.(לא נכון) 
  18. נשא של HIV  אינו יכול לתרום איברים. (נכון ) 
  19. הומוסקסואלים אינם יכולים לתרום איברים מפני שהם נושאים מחלות. (לא נכון) 
  20. תרומת איברים גורמת לדחיית הלווייתו של התורם.(לא נכון) 
  21. יהודי יכול לתרום איברים רק ליהודים. (לא נכון) 
  22. חולי סרטן אינם יכולים לתרום איברים, אבל הם יכולים לחתום על כרטיס תורם. (נכון) 
  23. בגלל המחסור באיברים להשתלה, לא מעט אנשים נפטרים במהלך ההמתנה לתרומת איברים. (נכון)  
  24. הניתוח להוצאת איברים מגוף אדם שנפטר מכונה "ניתוח הַנְצָלָה". (נכון)

דוגמאות:

היגד 1: יש רק בית חולים אחד בישראל שנעשים בו ניתוחי השתלה.

אמת:

לא נכון. ניתוחי השתלה נעשים בבתי חולים רבים בכל רחבי הארץ. יש בתי חולים שפועלים בהם צוותים המתמחים בהשתלות של איברים מסוימים, ולכן לעתים הם מבוקשים יותר מצד חולים המועמדים להשתלה של האיברים האלה, אבל הם אינם היחידים.

שקר:

נכון. רק בבית החולים תל השומר מסוגלים לערוך ניתוחים מורכבים כמו ניתוחי השתלה. זאת משום שבית החולים תל השומר הוא גם בית חולים צבאי והצטבר בו ניסיון רפואי עשיר בהליכים רפואיים מסובכים.

 


היגד 2: תרומת מח עצם כרוכה בכאב רב.

אמת:

לא נכון. תהליך תרומת מח עצם מורכב מעט יותר מתרומת דם. כמה ימים לפני מועד התרומה התורם מקבל זריקות יומיות שמטרתן לעורר את מח העצם שלו לשגשג ולהפריש תאים מיוחדים, המכונים תאי אב, ממח העצם אל הדם. כעבור כמה ימים נלקחת התרומה עצמה בתהליך הדומה לתרומת דם רגילה. התורם יושב על כורסה ולוורידים בשתי ידיו מכניסים מחטים המחוברות בצינוריות למכשיר מיוחד. דמו של התורם יוצא מגופו דרך הצינורית שבידו האחת, עובר משם למכשיר מיוחד, ממנו הוא זורם אל הצינורית שביד השנייה, ודרכה מוחזר הדם אל הגוף. במכשיר המיוחד עובר הדם סינון המפריד את תאי האב הנחוצים להשתלה משאר מרכיבי הדם. התרומה אורכת כמה שעות. 

שקר:

נכון. כדי לתרום מח עצם על התורם לעבור תהליך של שאיבת מח עצם מחוליות עמוד השדרה שלו. אי אפשר להרדים את התורם משום שהוא צריך להגיד מתי הוא חש בכאב, שכן זהו הסימן היחיד להפסקת השאיבה. התורם ימשיך לחוש כאבים במשך ימים ארוכים אחרי התרומה, עד שגופו יחדש את מאגר מח העצם שלו.


היגד 3: הניתוח להוצאת איברים מגוף אדם שנפטר מכונה "ניתוח הַנְצָלָה".

אמת

נכון. המילה "הנצלה" היא שם פעולה מהשורש נ-צ-ל, שממנו נגזרות גם המילים "ניצול" ו"הצלה". השימוש במושג הַנְצָלָה מעיד על המחשבה שבתרומת איברים יש הצלה של משאבים וניצול מיטבי שלהם.

שקר

לא נכון. ניתוח הַנְצָלָה הוא ניתוח להוצאת קרישי דם מהריאות. בניתוח זה מציפים את הריאות בנוזל מיוחד הממיס את קרישי הדם ו"פותח" את הריאות החסומות. המילה "הנצלה" היא צירוף של המילים: הצפה, נוזל והצלה.

היגד 4: בכל גיל אפשר לתרום לב.

אמת

לא נכון. איברים מסוימים נעשים יעילים פחות ככל שהגיל עולה, הלב, למשל, נחלש עם חלוף השנים. כמו כן, בתרומת לב יש צורך בהתאמה (בין התורם לנתרם) מבחינת הגודל, ולכן לב של ילד לא יתאים לאדם מבוגר. אולם יש רקמות שאפשר לתרום גם בגיל מבוגר מאוד, כמו קרנית העין ועור. 

 

שקר

נכון. כל עוד האיברים מתפקדים אין בעיה להשתמש בהם לצורך השתלה. הקריטריון החשוב להתאמת איברים להשתלה הוא סוג הדם.

האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome