נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית
עמדת הדתות

עמדת האיסלם: השתלת איברים – בין המדע והאמונה

   
     
   

מקורות בעניין ההקלה על סבלם של חולים:
  • מי שמקל את צערו של מאמין כשהוא במצוקה, אללה יקל [עליו] את מצוקתו ביום תחיית המתים. אללה עוזר לעבדו כל עוד עבדו עוזר לאחיו. (הביאו אל־תרמד'י בספר החדית' (סנן) שלו, פרק "עונשי העבירות שנאסרו בקוראן", וספר החדית' של אחמד (מסנד), 2/252)
  • מי שיכול להועיל לאחיו – שיעשה כן. (סיפר מוסלם [בספר החדית' שלו], פרק "אל־סלאם") 
     
     
   

מקורות בעניין ריפוי מחלות:
  • עבדי האל, התרפאו! שהרי אללה לא הביא לעולם מחלה, מבלי שהביא לה תרופה, להוציא מחלה אחת שהיא הזקנה. (הביאו "שני השייח'ים", מפי אנס ואבן מסעוד) 
  • לכל מחלה תרופה, ואם ניתנת התרופה הנכונה, החולה מבריא, ברצון אללה. (סיפר מוסלם מפיו של ג'אבר, מתוך: ספר הליכות החולי והרפואה בסונה*
  • הרפואה, כמו השריעה, ניתנה כדי להשיג את תועלת הבריאות והשלמות, וכדי להרחיק את נזקי החוליים והשחתת גופו. (אל־עז בן עבד אל־סלאם)
     

* סונה: כלל מעשי הנביא מוחמד ודבריו המשמשים מקור סמכות להלכה האסלאמית (השיח' עמאד אבו לבדה, פרק דיני הריפוי)

עיבוד קטעים  ממאמרו של השיח' עמאד אבו לבדה *

חכמי האסלאם חידשו כל חידוש בתחומי המדעים, ובמיוחד חידושים הקשורים לטיפול בגוף ובנפש, כדי לקיים את כוונות השריעה (ההלכה האסלאמית) לשמור על הנפש.

אנשי דת מוסלמים מעודדים את הציבור להקל את סבלם של חולים על פי הנחיות הנביא מוחמד.דיון זה מציג את עמדת ההלכה של האסלאם באמצעות דברי חכמי הדת, החלטות של מועצות פסיקה בארצות אסלאמיות רבות ודעותיהם של אנשי המדע, ומציע תמונה ברורה המסכמת את השקפות דעת המדע והדת. 

על תפקיד הכליות בפרט, על הסיבות והגורמים לכשל כליות ולצורך בהשתלה ועל תהליך השתלת הכליה, ראו הרחבה בפרק על האיברים.

 

פסיקת האסלאם בנושא ניתוח השתלת כליות 

באסלאם חמישה עקרונות כלליים שעליהם הוא מגן:
  1. שמירת הדת 
  2. שמירת החיים
  3. שמירת השכל 
  4. שמירת הצאצאים והכבוד 
  5. שמירת הרכוש 
שמירת החיים היא אחת הכוונות החשובות ביותר, ולכן קבע האסלאם עניינים רבים, ובהם העידוד לרפא מחלות וחוליים. מאחר שהשתלת איברים היא אחד מסוגי התרופות, ויש בה כדי לשמור על החיים ולהצילם מפני הכיליון, היא נכללת בריפוי שהשריעה של האסלאם ציוותה עליו. 
 
סיפורים אחדים על הנביא מוחמד מעידים על חשיבות הטיפול הרפואי, ואף אפשר לראות בהם סיפורים על השתלת איברים ממש, למשל;
עינו של קתאדה בן אל־נעמאן נפגעה בקרב בָּדֶר ויצאה ממקומה. הוא לקח אותה אל הנביא, וזה החזיר אותה למקומה, והיא הייתה לעין הטובה משתי עיניו והחדה מהן. (הביאו אל־ביהקי, אבד עדי ואל־טבראני). מעשה זה נחשב אחד הנסים של הנביא – הוא הראשון שהשתיל עין. 
נמסר גם שהנביא החזיר את ידו של מעוד' בן עפראא' בקרב בדר, לאחר שנקטעה מחרבו של עכרמה בן אבו ג'הל. הוא הדביק אותה, והיא התחברה לאחר שנעקרה מהכתף. (חדאא'ק אל־אנואר פי מטאלע אל־אסראר פי סירת אל־נבי אל-מח'תאר [גינות האורות במוצאות הסודות בתולדות הנביא הנבחר], עבד אל־רחמן בן מחמד אל־שיבאני, המוכר כאבן יבע, 244/1). 
כמו כן, הנביא החזיר את ידו של חובאי בן יסאף שהוכה בשכמו בקרב בדר. הוא החזיר אותה ונפח עליה אוויר עד שהמקום החלים (סימני הנבואה מאת אל־אצפהאני, עמ' 418; אל־שפא מאת הקאדי עיאצ', 324/1).

הכללים ההלכתיים שרוב הפוסקים ביססו עליהם את ההיתר להשתלת איברים: כללי "התועלות והנזקים" (לאומה) 

     
מקורות בעניין "התועלות והנזקים":
  • [התועלת, מצלחה] היא הדבר המוביל לקיום כוונת ההלכה – מצווה פולחנית או מנהג. (כללי הדינים, 97/1, אל-עז בן עבד אל-סלאם)
  • בכל מקום שבו נמצאת תועלת לשם מגיעים חוקי האל.
  • כל דבר המצוּוֶה, יש בו טובה לעולם הבא ולעולם הזה, או לאחד משניהם; וכל דבר שיש עליו איסור, יש בו נזק לעולמות הללו, או באחד מהם. 
  • אל־עז בן עבד אל־סלאם אומר: העדפת המועיל יותר ודחיית המזיק, מאחר שהמזיק ממוקד בטבעם של עבדי האל בהתחשב בהם מצד ריבון הריבונים... מי שסוטה מעקרון זה הוא לרוב מי שאינו יודע להבחין בין מועיל ומועיל יותר, ובין מזיק ומזיק יותר, והרי טבע האדם הוא כזה. (כללי הדינים, 97/1) 
  • בכללי ה"נזק" העיקרון הוא דברי שליח אללה: אסור לך לפגוע בעצמך ובאחרים. (סיפר אבן עבאס בספר החדית' 'אל-מסנד' של האימאם אחמד, 323/1)
     
     
   
מקורות בעניין עקרונות ההקלה והסרת הקושי:
  • הוא בחר בכם ולא הטיל עליכם כל מעמסה בדת. (הקוראן, סורה 22 [העלייה לרגל], פסוק 78)
  • אללה חפץ להקל עליכם ואינו חפץ להקשות עליכם. (הקוראן, סורה 2 [הפרה], פסוק 185)
  • אללה חפץ להקל עליכם, והאדם נברא חסר אונים. (הקוראן, סורה 4 [נשים], פסוק 28)
     

פעולות שונות עשויות להביא נזק או תועלת. יש לבחון את התועלות והנזקים על פי הכללים והעקרונות ההלכתיים האלה:

  • יש להרחיק את הנזק ככל שאפשר.
  • אין מרחיקים נזק על ידי נזק דומה.
  • הנזק החמור יותר נדחה על ידי נזק קל יותר.
  • הדברים ההכרחיים מתירים את האיסורים.
  • יש להעריך את ההכרח על פי ערכו (כלומר, ההכרח מתיר איסורים).

 

עקרונות ההקלה והסרת הקושי:
עיקרון חשוב קובע: "הקושי מצריך הקלה". לפיכך מותר לנוסע לאכול [ברמדאן] ולחולה להתפלל בישיבה או בשכיבה, אם אינו יכול לעמוד וכיוצא בזה.
גוף האדם הוא רכושו אך ורק מבחינת התועלת שלו (יכולותיו, להבדיל מהנזקים הנגרמים לו, שהם באחריות אלוהים). מלבד זה, האדם ומה שברשותו הם רכוש אללה.
 

הכוונות והאמצעים:
העקרונות הקשורים בכוונות ובאמצעים הם מן העקרונות ההלכתיים החשובים. אם אללה מבקש דבר מעבדיו, הרי זה "מתוך חיוב, שליחות או היתר", ויש הרבה דרכים ואמצעים המובילים אל הדבר, אללה פותח אותם ומקל עליהם. ואם הוא אוסר דבר, נאסרים גם הדרכים והאמצעים המובילים אליו, כדי שאנשים לא ייכשלו באיסור זה. לכן האמצעי לדבר שההלכה מתכוונת לו – רצוי, והאמצעי אל האסור – אסור. ומכאן שההגעה אל הדבר המבוקש מותרת, וזו הכוונה בעיקרון "פתיחת הדרכים" (כלומר, "פתיחת הדרכים להתיר מעשה על פי הכרח", בתרגום מילולי: "פתיחת התואנות").
מכאן הדין שאיברים שנותקו מגוף האדם החי הריהם כמו גוף מת. ומאחר שגופת האדם טהורה, מה שנותק ממנה נחשב טהור.
 

תנאי חכמי ההלכה בעניין התרת השתלת איברים:

   
"מי שהציל [נפש], הריהו כמי שהציל את כל בני האדם", ומאחר שיש בכך הקלה על סבל ואישור לעיקרון החסד, הסולידריות והערבות ההדדית בין המוסלמים – "מי שיכול להועיל לאחיו – שיעשה כן", "המאמינים הם כמו [אבני] בניין בנוי היטב". אללה יתעלה אומר: "והם מבכרים [את חבריהם] על עצמם, חרף דלוּתם" (סורה 59 [ההגליה], פסוק 9). העדפת הזולת עשויה להיות בכסף או בדבר אחר. אף על פי שהאדם אינו הבעלים של גופו, אללה ישתבח ויתעלה נתן לו זכות ליהנות ממנו כפי שאללה הנחה אותו. "
 
איגודי חכמי ההלכה וגופי הפתווה (פסק הלכה מוסלמי שניתן על ידי מופתי, ומספק הנחיה בנושא ספציפי) בארצות רבות בעולם האסלאמי הציבו תנאים להתרת השתלת איברים:

 

התנאים ההלכתיים להיתר תרומת איבר מן החי:

  1. שנטילת האיבר לא תגרום נזק שישבש את חיי היום־יום של התורם. מפני שהכלל ההלכתי הוא ש"אין מרחיקים נזק באמצעות נזק דומה או חמור ממנו", ובמקרה כזה התרומה היא בגדר איבוד נפש, וזה אסור על פי השריעה.
  2. שנתינת האיבר תיעשה מתוך רצון חופשי של התורם, ללא כפייה, וכשהוא בכשירות (מנטלית) מלאה.
  3. שהשתלת האיבר היא הדרך הרפואית היחידה לטיפול בחולה.
  4. שהצלחת הניתוחים להוצאת האיבר והשתלתו תהיה ודאית באופן שגרתי, או במרבית המקרים. 

 

התנאים ההלכתיים להיתר הנצלת איבר מן המת:

  1. הסכמת המת במהלך חייו וקבלת רשות ממנו להנציל איבר או איברים מגופו לאחר מותו.
  2. הסכמת בני משפחתו של המת לתרומה.
  3. הסכמת ראש הקהילה המוסלמית, או מי שממלא את מקומו, במקרה שהגופה לא זוהתה.
  4. שהדבר נעשה ללא תמורה כספית, ולשם אללה יתעלה, ומשום שיש בו הצלת נפש

עמדת האסלאם בנושא תרומת דם ותרומת עור:

אשר להיתר לתרום חלק מדמו או מעורו של אדם או חלק של איבר, באופן שאינו גורם לתורם נזק המשבש את חייו, ובה בעת מביא להצלת אדם אחר מסכנה המאיימת על חייו, הרי שהרשות הזאת נחשבת למעשה ראוי לשבח, שאינו עומד בסתירה להוראות השריעה. נהפוך הוא, הוא מעשה שהשריעה מעודדת, בהיותו הושטת חסד, הצלת נדכאים, והצלת נפשות.


האם אישה יכולה לעבור ניתוח השתלת כליה למרות התנגדות בעלה?

אישה יכולה להסכים לניתוח השתלת איברים למרות התנגדות הבעל, מפני שלבעל אין זכות למנוע ממנה להתרפא. כמו כן היא רשאית לתרום דם, או איבר, כגון כליה, לאחד מקרוביה, ללא התחשבות בהסכמתו של הבעל, מלבד במצב שבו האישה אינה מסוגלת להביע את רצונה, וראוי שההחלטה תהיה על פי טובתה.


מענה להתנגדויות של מיעוט חכמי ההלכה להשתלת איברים: 

מיעוט חכמי ההלכה המתנגדים להשתלת איברים מן החי, משתמשים בטיעונים האלה:
 
  1. בשימוש בחלק נפרד מגוף האדם יש סוג של השפלה לאדם וסוג של התעללות בגופה. "וזה אסור כיוון שבשינוי צורת הגופה יש השחתה; כמו כן, יש בכך קנטור וריפוי מתוך זלזול וטינה... אין כל אמון בהשתלה, מפני שהפעולות צריכות להיעשות רק על פי כוונה, והדבר הזה מנוגד למציאות".

    הפתרון לסוגיה זו הוא התניית ניתוח ההשתלה במתן רשות, וכן, שיהיו בבתי החולים רופאים בעלי ידע בפסיקות השריעה, או התייעצות עם בעלי הידע הנדרש. כמו שציינו קודם, לאדם יש זכות להפיק תועלת מגופו וכן לוותר על התועלת הזאת, באופן שלא יפגע בו ולא יסכן את חייו.
     
  2. בתרומת איבר יש גרימת סבל ועינוי למי שנוטלים ממנו (התורם). 

    על כך משיבים שהניתוחים האלה נערכים בהרדמה והכאב הנגרם נסבל... ומאחר שלכאב הזה יש תכלית אצילה – שמירה על חיי נפש – הרי שהכאב המוגבל הזה סביר. ההכאבה וגרימת הסבל האסורים הם אלו הנעשים מתוך כוונה [להכאיב]. אם הכוונה אינה להזיק אלא להועיל, הרי אין רע בגרימת כאב מסוימת.
     
  3. תרומת איבר מנותק והשתלתו דוחה את קבורתו, וקבורת האיברים האלה נדרשת על פי השריעה.

    התשובה לכך היא שקבורת האיבר תוביל להתפרקותו ולאכילתו על ידי התולעים, ואילו העברתו לאדם אחר משאירה אותו חי וממלא תפקיד חיוני לאדם זה. האיבר החי עדיף על האיבר המת. דוגמה לכך היא הכליה המושתלת אצל אדם חולה בכשל כלייתי – חילוצו מציפורני המחלה ומייסוריה והעברתו לחיים בריאים עדיפה על קבורת הכליה עם התולעים.

 

המתנגדים לתרומת איברים ולהשתלתם צודקים שההשתלה עשויה להוביל לסחר באיברים. אין ספק שסחר באיברים הוא דבר חמור שאין לו שום צידוק הלכתי, מוסרי או חוקי. דבר זה מוביל לפשיית הבצע, לאנוכיות ולהיעלמות רגש האחווה.


לסיכום 

לאחר שהתבררה התמונה ופוזרו ענני הספק באמצעות שמש האמת הבוהקת האומרת שהמדע והאמונה הן שתי דרכים ההולכות זו לצד זו בשמירה על חיי האדם מכל רע, עלינו לדעת היטב כי האדם חי חיים הוליסטיים, טבעיים, והדת מברכת את התורם וגומלת לו גמול עצום על מעשהו. אנו פונים בקריאה אל בעלי המידות הנעלות ואנשי החסד, שישתתפו בהסרת סבלם של מעונים רבים על ידי תרומת איברים, ובכך יש הקלה כלשהי מיגון העולם.
 
אומר (ברכת אללה ושלומו עליו): "מי שמקל על צערו של מאמין כשהוא במצוקה, אללה יקל את מצוקתו ביום תחיית המתים".
בסיוע לחולים יש הפצה של רוח הסולידריות והחיבה ההדדית, וסוג של צדקה מתמשכת, אשר נשארת ונאגרת לטובת בעליה ליום שבו יפגוש את ריבונו. 
 
"אללה עוזר לעבדו כל עוד עבדו עוזר לאחיו".
 

קישורים

המאמר המלא בערבית ותרגומו לעברית, לא עברו עריכת לשון.


* כותב המאמר:  השיח' עמאד אבו לבדה, מאנשי הוואקף של ירושלים.
 
 
 
 
 
 
.
האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome