נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית
מידע ונתונים

ההיסטוריה של השתלת איברים

1818

תיעוד ראשון של תרומת דם מאדם לאדם

   
  גֵ'ימְס בּלַנְדֶל (James Blundell) העביר דם, באמצעות מזרק, ממספר תורמים לאדם שסבל מדימום פנימי.
החולה נפטר זמן קצר לאחר מכן למרות שנראה שיפור במצבו.
 
   

1869

השתלת עור ראשונה מאדם אחד לאדם

   
  בוצעה ותועדה על ידי הרופא השוויצרי זָ'אק לוּאיס (Jacques Louis).
 
   

1900

גילוי 4 סוגי הדם העיקריים

   
  הרופא האוסטרי קארל לַנְדְשְטַיְינֶר (Karl Landsteiner) הגדיר 4 קבוצות של סוגי הדם: A, B, O ולאחר מכן גם AB.
אבחנה זו איפשרה מתן עירוי דם באופן בטוח.
ד"ר לַנְדְשְטַיְינֶר זכה בפרס נובל בשנת 1930.
 

 

1902 

חיבור כלי דם

   
  הרופא הצרפתי אַלֶקְסיס קארל (Alexis Carrel) הצליח לראשונה לחבר כלי דם, מה שהפך השתלות לבּרוֹת ביצוע, הישג שזיכה אותו בפרס נובל בשנת 1912.
 
   

1905 

השתלת קרנית

   
  השתלת הקרנית הראשונה, התבצעה באדם שהתעוור בשריפה שנה קודם לכן. שעות ספורות לאחר הניתוח, החולה חזר לראות.
 

1909 

השתלת כִּלְיָה 

   
  תיעוד ראשון להשתלת כִּלְיָה מבעל חיים לאדם.
מנתח צרפתי השתמש בכליית ארנב לצורך השתלה בגופו של ילד שסבל מכֶּשֶל בתפקוד הכליות. הניתוח עבר בהצלחה, הכִּלְיָה המושתלת תפקדה, אך הילד נפטר לאחר שבועיים.
 

1912

פרס נובל על פיתוח משנת 1902

   
ד"ר אַלֶקְסיס קארל (Alexis Carrel) זכה בפרס נובל על שיטת תפירת כלי דם והשתלות.
 
   

1930 

פרס נובל על עבודה משנת 1900

   
ד"ר לַנְדְשְטַיְינֶר (Karl Landsteiner) זכה בפרס נובל על גילוי והגדרת סוגי הדם האנושי.
 
   

1936 

השתלת כליה מאדם לאדם

   
  המנתח הרוסי וְרוֹנֹוי (Yu Yu Voronoy) ביצע השתלת כִּלְיָה מאדם לאדם. הכִּלְיָה תפקדה יומיים בלבד בגופו של המושתל.
 
   

1936 

הקמת ארגון תורמי דם בישראל

   
הוקם ארגון "תורמי דם מתנדבים בישראל" בפלסטינה, לאחר מאורעות הדמים ביפו. שיטת העירוי, שלא כמו בימינו, היתה עירוי ישיר מהתורם למקבל, באמצעות שני מזרקים. האירגון פעיל עד היום, ומשתף פעולה עם שירותי הדם של מגן דוד אדום (מד"א). 
 


 

1939 

פרס נובל על פיתוח תרופה אנטיביוטית 

   
גֶרְהַארְד דֹומַק (Gerhard Domagk) זכה בפרס נובל על גילוי התרופה סוּלְפוֹנַמִיד פְּרוֹנְטוֹזִיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
 

1940

גילוי השפעת המערכת החיסונית על השתלת איברים

   
  זואולוג בריטי, פיטר מֶדְוֵור (Peter Medawar) זיהה שהסיבה לדחיית שתלים היא פעילות של המערכת החיסונית. על כך זכה בפרס נובל בהמשך.
 

1945

פרס נובל על גילוי הפניצילין 

   
אלכסנדר פְלֶמִינְג (Alexander Fleming), אֶרְנְסְט בּוֹריס צֵ'יְין (Ernst Boris Chain) והָוַוארְד וווֹלְטֶר פְלוֹרִי (Howard Florey) זכו בפרס נובל על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות זיהומיות.
 
   

1953 

חוק האָנָטוֹמְיָה והפָּתוֹלוֹגְיָה בישראל

   
לפי סעיף 6 בחוק, מותר לרופא לנתח גְוִויָה לשם קביעת סיבת
המוות או כדי להשתמש בחלק ממנה לריפויו של אדם.
זאת במידה שנקבע על ידי שלושה רופאים שהוסמכו לכך,
כי הניתוח משמש לאחת המטרות האמורות.
 

 

1954 

פריצת דרך בהשתלת כִּלְיָה

   
  השתלת הכִּלְיָה המוצלחת הראשונה באדם, בוצעה בבוסטון שבארה"ב. המנתח ג'וזף מוֹרֵיי (Joseph Murray), הצליח לקחת כִּלְיָה מאדם בריא ולהשתילהּ באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה כיוון שהייתה התאמה מלאה בין התורם והנתרם בשל היותם תאומים זהים, לולא כן, הייתה המערכת החיסונית של הנתרם דוחה את ההשתלה.
התאומים שהיו בני 23 בעת הניתוח חיו בבריאות טובה לאחריו, ונפטרו מסיבות שאינן קשורות לניתוח ההשתלה. ריצ'רד, המושתל, נפטר בשנת 1963 כתוצאה ממחלת כִּלְיָה בלתי תלויה בניתוח. רונלד, התורם, נפטר בשנת 2010 ממחלת לב.
למעשה, היתה זו ההשתלה המוצלחת הראשונה, למרות שהטכניקה כבר הייתה ידועה. רק לאחר מקרה זה הבינו שמערכת החיסון היא הגורמת לדחיית שתלים. גילוי זה הוביל להענקת פרס נובל לחוקרים פורצי הדרך בשנת 1990. 
 

1960 

פרס נובל על עבודה משנת 1940

   
פיטר מֶדְוֶור (Peter Medawar) וסר פְרֶנְק מקפרלן בּוּרְנֶט (Sir Frank Macfarlane Burnet) זכו בפרס נובל על תגליתם משנת 1940, אופן רכישת המערכת החיסונית והקשר שלה לדחיית שתלים.
 
   

1963

השתלת ריאה ראשונה

   
 
ד"ר הָארְדִי (James Hardy) מניו-יורק, ביצע השתלת ריאה יחידה - הראשונה בבני אדם. 
מבחינה טכנית ההשתלה עלתה יפה, אולם החולה נפטר כעבור חודש כתוצאה מכשל כלייתי ומדחיית השתל. 
 

1964 

ניתוח השתלת כִּלְיָה ראשון בישראל

   
  השתלת הכליה הראשונה בישראל בוצעה על ידי פרופ' מוריס לוי בבית חולים בילינסון בדצמבר 1964. בהשתלה הועברה כליה של אם, נזירה לוי, לבנה בן ה-18.
 

1967 

השתלת כבד

   
  תוֹמָאס סְטָארְזְל (Thomas Starzl) ביצע השתלת כבד מוצלחת ראשונה באדם. הכבד תיפקד בגוף המושתל במשך 13 חודשים.
 
 

השתלת לב

   
  בסוף השנה, ב-3 בדצמבר, בקייפטאון - דרום אפריקה, בוצעה השתלת הלב המוצלחת הראשונה. צוות של 30 רופאים שבראשם פרופסור כּריסטיאן בֶּרְנָארְד (Christiaan Barnard) השתיל לב של צעירה, שנהרגה בתאונת דרכים, בגופו של אדם בן 54 (לואיס ושקנסקי). הניתוח עבר בהצלחה אך בשל מינון גבוה של תרופות המדכאות את המערכת החיסונית נותר המושתל חשוף לזיהומים, דבר שהוביל למותו לאחר 18 יום בשל זיהום.
 
  • מונחים: לב

1968 

פריצת דרך בהשתלות לב

   
 
השתלת הלב השנייה התרחשה בינואר 1968, פרופסור בֶּרְנָארְד השתיל בגופו של אדם לבן, לב מגופו של תורם מגזע "מעורב". הדבר הוביל לסערה ציבורית גדולה בדרום אפריקה הגזענית של אותה תקופה. הניתוח הצליח והמטופל שרד כ-19 חודשים וחצי לאחריו, דבר שנחשב להצלחה גדולה באותם ימים.
 
   
 

השתלת לב ראשונה בישראל

   
למרות ההצלחה הטכנית, נפטר המושתל כעבור כשבוע, בשל זיהום ודחית השתל. הלב המושתל נלקח מאברהם סדגת, בן כארבעים שסבל מאירוע מוחי. הלב נלקח ללא בקשה מהמשפחה, ועל אף שהדבר קרה בהתאם לחוק דאז, התעוררה תרעומת בקרב המשפחה, והויכוח הציבורי הגיע לדיונים בכנסת.
 

1978 

הקמת אגודת אָדי  

   
אגודת אָדי מפעילה מאגר מידע של כל אזרחי ישראל, אשר הביעו נכונות לתרום איברים לאחר מותם, ואף חתמו על כרטיס תורם. האגודה מעודדת חתימה על הכרטיס, המכונה "כרטיס אדי", שהוא כרטיס-התורם הרשמי היחיד בישראל. האגודה הוקמה על ידי בני משפחתו של אדי, אהוד בן-דרור, שחיכה זמן רב להשתלת כליה, ונפטר לאחר ההשתלה מכיוון שמערכות גופו קרסו בשל המתנה ארוכה מדי. 

סך החתומים על כרטיס תורם:

 
אדי, אהוד בן-דרור סבל מאי ספיקת כליות סופנית וטופל בדיאליזה שלוש פעמים בשבוע. במשך שנתיים תמימות המתין יום יום לטלפון הגואל שיודיע כי נמצאה עבורו כִּלְיָה להשתלה. כשסוף סוף הגיע הטלפון והכִּלְיָה  הושתלה, גופו של אדי כבר לא עמד בסיבוכים והוא נפטר כעבור חודשיים. 
במהלך האשפוז שוחח אדי עם הוריו ועם חבריו והעלה רעיון להחתים אנשים על כרטיס המביע את נכונותם לתרום איברים לאחר מותם להצלת חיים. 
לאחר מותו הפך הרעיון לצוואתו של אדי, באוקטובר 1978 נוסדה אגודת אדי - על שמו.
 

1980 

תיקונים לחוק האנטומיה והפתולוגיה

   
תיקונים לחוק האנטומיה והפתולוגיה משנת 1953 (סעיף 6), מאפשר לאדם, טרם פטירתו, או למשפחתו, להתנגד לתרומת איברים.
 

 

 

1981

השתלת לב-ריאה מוצלחת ראשונה בוצעה בארה"ב.
 

   

1983 

פריצת דרך בטיפול המונע דחיית שתלים

   
  התרופה, ציקלוספורין (Cyclosporine), אושרה על ידי מנהל התרופות האמריקאי (FDA). תרופה זו מדכאת בהצלחה וללא סיכון משמעותי את המערכת החיסונית באדם, ומאפשרת את קליטתו של האיבר המושתל. תרופה זו הובילה לפריצת דרך משמעותית, ובעקבותיה הליך השתלת איברים נעשה נפוץ בעולם כולו.
 
במשך שני עשורים ניסו קבוצות שונות של מנתחים להשתיל כארבעים ריאות בודדות, אולם מאמציהם לא נשאו פרי לטווח ארוך. רוב החולים נפטרו עקב דחיית השתל, זיהומים או חוסר איחוי של איזור ההשקה הסימפוני.

 

השתלת ריאה

   
  השתלת ריאה מוצלחת בוצעה לראשונה על ידי קבוצת רופאים מטורונטו, קנדה, בראשות ד"ר יואל קוּפֶּר (Joel Cooper). 
 
   

1987

אישור הלכתי להשתלות איברים

   
השתלות לב הותרו על ידי מועצת הרבנים, בתנאי שיוכח שהיתה הפסקה של מערכת הנשימה, ובתנאי שנציג הרבנות ישתתף ויאשר כי קביעת המוות נעשתה על פי ההלכה.
לאחר לחץ ציבורי אושרה ובוצעה השתלת הלב המוצלחת הראשונה בארץ.
 
 

בנק הדם בישראל

 

 
במרכז הרפואי ע"ש שיבא נחנך מבנה חדש של בנק הדם, המעסיק כיום למעלה מ-200 עובדים.
 

1989 

השתלת כבד ראשונה מתורם חי

   
 
השתלת כבד מתורם חי, אם תרמה אונת כבד לבנה.
 
הכבד הוא איבר ייחודי היכול לגדול מחדש לאחר הוצאת אונה מתורם חי. 

1990 

פרס נובל לחלוצי השתלת הכליה משנת 1954

   
ג'וזף א. מוּרי (Joseph E. Murray) ודונָל תומס (E. Donnall Thomas) זכו בפרס נובל על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים.
 
   
 

השתלת ריאה מתורם חי

 

 
  השתלת אונת ריאה מתורם חי התבצעה בקליפורניה ארה"ב. מאם לביתה בת ה-12.
 
   

1991 

תמיכת האפיפיור בהשתלת איברים

   
  האפיפיור, ג'ון פול השני, יצא בהצהרת תמיכה בתרומת איברים, אותה הוא הגדיר כביטוי נעלה לאהבת אדם ולצדקה הומאנית. 
 
 

השתלת כבד ראשונה בישראל

   
בוצעה השתלת הכבד המוצלחת הראשונה בישראל בבית חולים הדסה בירושלים.
 
   

1992

השתלת ריאה ראשונה בישראל

   
התבצעה השתלת הריאה הראשונה בישראל בידי פרופסור ג’ו בורמן ועמיתיו, המרכז הרפואי הדסה בירושלים.
 
   
 

מועצת הרבנים האורתודוקסים בארה"ב הצהירה שתרומת איברים היא פיקוח נפש ולכן מותרת.
 

   

1993

הקמת המרכז הלאומי להשתלות

   
המרכז הלאומי להשתלות הוא גוף ממלכתי המרכז את כל נושא תרומות האיברים וההשתלות בישראל.
 

1995

השתלת לב מלאכותי

   
השתלת הלב המלאכותי הראשונה בישראל, בבית החולים בילינסון.
 
   

1996

השתלת כבד ראשונה מתורם חי

   
לראשונה הושתלה אונת כבד מתורם חי, בבית החולים בילינסון.
 
   

1997

תפקיד חדש – מתאמת השתלות

   
שילוב מתאמות השתלה בכל בתי החולים בארץ הגביר באופן משמעותי את איתור התורמים הפוטנציאליים ואת שיעור ההסכמות.

1998 

השתלת יד

   
 
בניתוח ארוך ומסובך, שהתקיים בצרפת, הצליחו להשתיל יד. הניתוח הצריך טיפול במרכיבים רבים, ביניהם עור, כלי-דם ועצבים.
 
   

2005 

השתלת פנים 

   
 
ניתוח מוצלח שבוצע בצרפת, שיחזר את פניה של אישה שהותקפה על ידי כלב. הניתוח איפשר לאישה לחזור לדבר ולאכול ללא עזרה.
 
   

2008 

חוק השתלת איברים החדש בישראל

   
החוק אוסר סחר באיברים, קבלת תמורה בעבור איברים וכן איסור על תיווך לצורך השגת התרומה. החוק קובע כי אדם חי שתרם מאיבריו יקבל לאחר מתן התרומה מעמד של חולה במחלה כרונית שיהיה זכאי להטבות כספיות, פטור מתשלומים מסוימים, פיצויים ותעודת הוקרה מהמדינה.
 
 

חוק מוות מוחי-נשימתי 

   
חוק המסדיר את אופן קביעתו של מוות מוחי-נשימתי: הוחלט כי שעת הפטירה תִּקָּבַע לפי שעת המוות המוחי-נשימתי, וכי מוות מוחי-נשימתי יִקָּבַע על ידי שני רופאים מוסמכים, שלא טיפלו בחולה ולא ייצגו אינטרסים של חולה אחר הזקוק להשתלה. קביעת המוות תיעשה על-פי פרמטרים ידועים: היעדר לחץ דם, היעדר נשימה עצמאית והיעדר תגובה של אישונים ורפלקסים נוספים; הפסקת פעילות המוח תִּקָּבַע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיביים. 
 
 

תמיכה הלכתית בחוק המוות המוחי-נשימתי

   
פסק הלכה מאת הרב עובדיה יוסף תומך בהגדרת רגע המוות על פי ההגדרה הרפואית בחוק.
 

2009

פסק הרבנות הראשית לישראל ה'תש"ע

   
מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה שחוק מוות מוחי נשימתי, התשס"ח-2008, עונה לדרישות החלטת הרבנות הראשית.
 

2010

השתלת פנים ראשונה בספרד 

   
       

.

האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome