נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית
מידע ונתונים

חוק תרומת והשתלת איברים בישראל

נושא תרומת האיברים בישראל מוסדר בחוק. בתחילה, בשנת 1953, נחקק חוק האנטומיה והפתולוגיה 
הסעיף הבעייתי בחוק זה היה שלמעשה אפשר הנצלה של איברים מנפטר ללא קבלת אישור מבני משפחתו:

 


חוק האנטומיה והפתולוגיה 1953, סעיף 6:

מותר לרופא לנתח גויה לשם קביעת סיבת המוות או כדי להשתמש בחלק ממנה לריפויו של אדם אם נקבע בתעודה שנחתמה על ידי שלושה רופאים שהוסמכו לכך בהתאם לתקנות, כי הניתוח משמש לאחת המטרות האמורות.

 

   


חוק האנטומיה והפתולוגיה 1953, סייגים לסעיף 6, תיקון תשמ"א 1981.

(א) השאיר הנפטר בני משפחה, לא תנותח גווייתו לפי סעיף 6 - למעט ניתוח בנסיבות כאמור בסעיף 6(ג) - אלא אם נתקיימו גם שתי אלה : 

 
  1. הסכים לכך בן זוגו של הנפטר, ובהעדר בן זוג - ילדיו, ובהעדר ילדים - הוריו, ובהעדר הורים - אחיו או אחותו ; 
  2. לא התנגד לכך בכתב בן משפחה שבאותה דרגת קרבה של מי שהסכים כאמור, או בן-משפחה שבדרגת קרבה שלאחריו בנסיבות המקרה בהתאם לסדר דרגות הקרבה ש בפסקה (1)


(ב) התנגד אדם בחייו בכתב שגווייתו תנותח, הרי על אף האמור בסעיף 6 ועל אף כל הסכמה שלבן-משפחה לפי סעיף קטן (א) - לא יבוצע הניתוח.

(ג) הסכים אדם שגווייתו תנותח, מותר לנתחה על אף כל התנגדות של בן-משפחה.

(ד) בנסיבות כאמור בסעיף 6(ג) מותר לנתח את הגוויה זולת אם התנגד האדם בחייו בכתב שגווייתו תנותח, או אם התנגד בן זוגו, אחד מילדיו או אחד מהוריו.

(ה) לא השאיר אדם בני משפחה, לא תנותח גוויתו אלא אם הסכים לכך בחיים.

(ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על האמור בסעיף 6.

בשנת 1968 נעשתה בישראל השתלת הלב הראשונה, כשנה לאחר השתלת הלב הראשונה בעולם. אף שההשתלה הצליחה, החולה מת כעבור כשבוע מזיהום. הלב המושתל נלקח מאברהם סדגת, אדם בן כארבעים שנה שנפטר ממוות מוחי לאחר שלקה באירוע מוחי. הלב נלקח ללא בקשת רשות מהמשפחה. אמנם הדבר נעשה על פי החוק דאז, אבל הוא עורר תרעומת בקרב המשפחה, והוויכוח הציבורי בעניין הגיע לדיונים בכנסת. אולם תיקון החוק נערך רק בשנת התשמ"א-1981, אז נוספו לחוק תקנות שמחייבות הסכמה מראש של הנפטר לתרומת איברים או הסכמה של קרוביו לאחר מותו.

עקב ריבוי הכישלונות בביצוע השתלות איברים בשנות ה-70, חלה בתקופה זו נסיגה ניכרת במספר ניסיונות

ההשתלה בישראל ובעולם. בשל היעדר מרכז רפואי מאושר בישראל עד ראשית שנות ה-80, הוטסו חולים מישראל לחו"ל כדי לבצע השתלות לב וכבד.החוק משנת 1953 מנוסח על סמך הגישה של "חזקת הסכמה" בעניין תרומת איברים. לפי גישה זו, כאשר נטילת האיבר נעשית לשם הצלת חיים של הזולת, מותר ליטול איברים גם ללא הסכמה, אלא אם הנפטר הביע התנגדות מפורשת לכך, בכתב. החוק קובע שעמדת הנפטר היא המכריעה כאשר יש חילוקי דעות עם המשפחה. בכל זאת למעשה נוהגים שלא לקחת איברים מן המת כאשר המשפחה מתנגדת כדי שלא להקשות עליה ברגעים הקשים. כאשר רצון הנפטר אינו ידוע ואין מדובר בהצלת חיים, החוק דורש הסכמה מפורשת של אחד מבני המשפחה (לפי סדר הקִרבה).

בשנת 1987, בעקבות לחץ ציבורי ופנייה רשמית מטעם משרד הבריאות, אושר לבית החולים הדסה בירושלים לבצע השתלות לב (אך לא כבד). באותה שנה בחודש אוגוסט נעשתה השתלת הלב המוצלחת הראשונה בישראל.
 

   


איפה ההלכה פוגשת את המדע?

הצלת חיים היא ערך עליון ביהדות, וכל פסיקה רבנית המתירה תרומת איברים מציבה סייג אחד: תרומת איברים מותרת רק אם היא נעשית לפי חוקי ההלכה. במרכז הסוגיה ההלכתית עומדת השאלה כיצד לקבוע מוות.

להרחבה: תרומת איברים בראי ההלכה

בשנת 1986 הוצא פסק הלכה של הרבנות הראשית הקובע כי מוות מוחי הוא מוות הלכתי ברמה העקרונית.  הקושי של אנשי הרבנות לא היה בהגדרה שהמוות המוחי הוא מוות לכל דבר כי אם בתהליך קביעת רגע המוות, כלומר אילו מבחנים נערכים לצורך קביעת רגע המוות. אנשי הרבנות הראשית התנו את הקביעה שהמוות המוחי יהיה מוות לכל דבר בכך שתיערך בדיקה אובייקטיבית מדעית ושנציג הרבנות הראשית יהיה חבר מלא בצוות הקובע את מותו של התורם.
   
אף שהתקבל פסק הלכה שמוות מוחי הוא מוות הלכתי ברמה העקרונית, המשיכו לשרור חילוקי דעות בין הקהילה הרבנית לקהילה רפואית על הדרך המעשית לקביעת מוות מוחי. (להרחבה: תרומת איברים בראי ההלכה) בשל המחלוקת הוקמה ועדת היגוי, והיא ניסחה כללים לקביעת מוות מוחי המקובלים על שתי הקהילות.

הכללים עוגנו בסיכומו של דבר בחוק המוות המוחי-נשימתי בשנת 2008. 
 "חוק מוות מוחי נשימתי התשס"ח-2008"  מסדיר את אופן קביעתו של מוות מוחי-נשימתי ומנסה לגשר על המחלוקת בין הרופאים לרבנים, באמצעות התוספות האלה:

  1. מבחן אובייקטיבי: הפסקת פעילות המוח תיקבע באמצעות בדיקה במכשירים אובייקטיביים.דרישה זו קיימת גם במדינות אחרות    כמו צרפת, הולנד וארגנטינה.
  2. הסמכה מיוחדת לרופאים: הרופאים נדרשים לעבור הסמכה מיוחדת לקביעת מוות מוחי-נשימתי, בקורס שאת תכניו קבעו משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית והרבנות הראשית.
  3. זמן המוות המוחי-נשימתי יהיה המצב שבו את מותו של האיש קובעים שני רופאים מוסמכים שלא טיפלו בחולה ולא ייצגו אינטרס של חולה אחר הזקוק להשתלה.
  4. תהיה בקרה של ועדת מעקב.
  5. תהיה אחידות בכל המדינה.
  6.     הרב שלמה עמאר אף הקים בית דין לצורך אישור המוות המוחי-נשימתי של הכדורגלן אבי כהן כמוות לכל דבר והציע למשפחה לתרום את איבריו (ראו קישורים למטה).
    בספטמבר 2009 אישרה הרבנות הראשית, בראשות הראשון לציון הרב שלמה עמאר והרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, כי חוק המוות המוחי-נשימתי תואם את ההלכה.

 

בשנת 2008 אושר גם "חוקה שתלת אברים, תשס"ח-2008" אשר נחקק בשל מחסור חמור בתורמי איברים בישראל וכדי לעודד אנשים לחתום על כרטיס אדי ולהסכים לתרומת איברים. על פי החוק החדש הזה:

  1. אדם חי שתרם מאיבריו יקבל לאחר מתן התרומה מעמד של חולה במחלה כרונית ויהיה זכאי להטבות כספיות, פטור מתשלומים מסוימים, פיצויים ותעודת הוקרה מהמדינה (סעיף 22).
  2. אדם שהסכיםבחייולנטילתאיברלאחרמותויזכה בעדיפות בקביעת התור להשתלה (סעיף 9.ב.4), כלומר במקרה שבו שני חולים ממתינים להשתלה ונתוניהם הרפואיים זהים, תינתן עדיפות לחולה שחתם בעבר על כרטיס תורם (הוא או מישהו מבני משפחתו).
  3. המרכז הלאומי להשתלות הוא יחידה במשרד הבריאות וקיבל מעמד וסמכויות על פי החוק (פרק ג' בחוק – סעיף 7 ואילך).
  4. חל איסור סחר באיברים וקבלת תמורה בעבור איברים ואיסור על תיווך לצורך השגת התרומה (סעיף 36).

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהחליטה לאמץ גישת תמריץ המכונה "תכנית הניקוד לקדימות בתור להשתלה", והיא התווספה לחוק ההשתלות משנת 2008 ומעניקה עדיפות (בתנאים מסוימים) לחותמים או לבני משפחה מדרגה ראשונה אם יזדקקו לאיבר להשתלה. בחוק נקבעה תכנית לתוספת ניקוד לחותמים על כרטיס אדי –
מעין ביטוח באמצעות נקודות זכות למי שחתמו על כרטיס אדי או לבני המשפחה הקרובה העומדים בתור להשתלה, וכן למשפחה שתרמה בעבר את איברי יקירה שנפטר.
 


קישורים בנושא חוק תרומת והשתלת איברים בישראל:


עוד קישורים

כתבות בנושא הסכמת המשפחה לתרומת איברים לאור סיפורו של הכדורגלן אבי כהן ז"ל:

 

דיווחים מן החדשות:

  • המשפחה החליטה לא לנתק את אבי כהן ממכשירי ההנשמה 
    אחרי התלבטויות ומסע שכנועים לילי של אנשי דת, שהפצירו בבנו של כהן לא לחתום על תרומת איברים משום שהוא מונע אפשרות לנס, החליטה המשפחה שלא לנתקו מהמכשירים. המשמעות: יימשך הטיפול הנשימתי בכדורגלן העבר שמת מוות מוחי. 
    עזרי עמרם | בן מיטלמן | חדשות 2 | פורסם 28/12/10 – כולל קטע וידאו של כתבה משודרת.
  • מקרה אבי כהן - הראשון בישראל" 
    במרכז הארצי להשתלות ציינו כי סירוב משפחת כהן לתרום את איברי יקירה למרות שחתם על כרטיס "אדי" הוא הראשון בו נתקלו. כיצד השפיע החוק החדש על נושא ההשתלות, והאם תוכלו לדעת שיקיימו את רצונכם?
    מאמר באתר onlife / ספי כפרי / 29.12.10
  • השתלות איברים בישראל: אין מספיק היענות לתרומות בציבור 
    יותר מאלף בני אדם בישראל ממתינים לתרומות איברים. חוקים חדשים שנכנסו לתוקף השנה מנסים להגדיל את כמות ההשתלות בארץ. אך כמו במקרה של אבי כהן ז"ל, הדילמות וההחלטה הסופית אם לתרום או לא נשארות רק בידי המשפחה
    מאתר nrg מעריב / ליטל גרוסמן ויצחק טסלר / 30.12.2010
  • שנת 2011 נפתחה במספר שיא של השתלות איברים, לאחר שבחודש האחרון נענו שמונה משפחות לתרום את איברי יקיריהן. בזכות התרומה ניצלו חייהם של 27 אנשים. השתלה נוספת הועברה לגרמניה, לאחר שלא נמצא מועמד מתאים בארץ. מקרה אבי כהן, טוענים במרכז הלאומי להשתלות, סייע בהגברת המודעות 
    כתבה באתר ynet מאת: ד"ר איתי גל.

 

טורים אישיים, דעות ועמדות:

  • שיחת היום | "עופר גילור, הרבנים גורמים לציבור לא לתרום איברים?" 
    עופר גילור הסכים לתרומת איברים של בנו עמרי, שנהרג בתאונה תוך משחק ליד ביתו. 
    מאתר הארץ / דן אבן / 30.12.2010
  • יאיר לפיד נגד אלמנתו של אבי כהן: "נכנעה לרבנים חשוכים"
    יאיר לפיד סבור כי אלמנתו של הכדורגלן אבי כהן "מנעה מבעלה להיות יפה במותו כמו בחייו". הסיבה לכך טוען לפיד היא שדורית כהן נכנעה ללחצם של רבנים ומנעה בכך הצלה של משפחות אחרות."נכנעה לרבנים חשוכים, הפכה עוד חמש משפחות לאומללות כמוה".
    מאתר סרוגים / 04.01.11
  • לחץ הרבנים מנע את תרומת איברי אבי כהן
    משפחתו של אבי כהן כבר הסכימה לתרום את אבריו, אבל אז אברכים התנפלו על המשפחה ההמומה והבטיחו "עוד שבוע הוא מתעורר". בני המשפחה קרסו והתחרטו
    מאתר nrg מעריב / בן כספית / 30.12.10 / 
  • בלחץ רבנים: משפ' כהן החליטה לא לתרום איברים
    משפחתו של אבי כהן כבר היתה קרובה לחתום על טפסי תרומת האיברים, אולם בלחץ של הרגע האחרון הוחלט שלא לתרום. גורם המקורב למשפחה: "נציגים של ישיבת 'שובו בנים' הבטיחו כי יקרה נס שיחזיר את אבי לחיים אם הם לא יחתמו"
    מאתר ynet / נרי ברנר / 28.12.10
  • חתימה על כרטיס אדי מחייבת המשפחה לתרום?
    חתימה על כרטיס אדי משמעותה "הוראה אחרונה" שמטרתה להציל אנשים במקרה ויתאפשר לתרום איברים אחרי מותנו. האם למשפחה זכות לבטל רצון זה שלנו? חוקית כן, אבל בפועל זה כמעט ולא קורה. על-פי המרכז הלאומי להשתלות, הסירוב אמש של משפחת כהן לתרום איברי אב המשפחה, למרות שהיה חתום על כרטיס אדי, היה תקדימי בישראל. 
    מאתר ynet / ד"ר איתי גל / 29.12.09
האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome