נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית
מידע ונתונים

תמורה בעד תרומת איברים וסחר באיברים

נושא התשלום לתורם חי על תרומת איבר - שנוי במחלוקת. הגישה הרווחת בעולם המערבי היא שאין לשלם על תרומת איברים משתי סיבות עיקריות: ראשית, מתוך תפיסה כי איברי בני-אדם אינם יכולים להיות מוערכים בערך כספי, ואין דרך לקבוע את מחירם; ושנית, מתוך נסיון למנוע ניצול מצוקתם של עניים, שעשויים להסכים לתרום איברים בגלל מצוקה כלכלית.

בישראל, חוק השתלת איברים, שנכנס לתוקף במאי 2008, קובע כי אדם חי שתרם מאיבריו, יקבל לאחר מתן התרומה מעמד של חולה במחלה כרונית ויהיה זכאי להטבות כספיות, פטור מתשלומים מסוימים, פיצויים מביטוח לאומי ותעודת הוקרה מהמדינה, ואולם החוק אוסר סחר באיברים. חל איסור על קבלת תמורה בעבור איברים ועל תשלום דמי תיווך לצורך השגת תרומת איבר. על פי החוק הישראלי, סחר באיברים הינו עבירה פלילית. רוח החוק הישראלי דומה לרוח החוק במדינות מערביות רבות הנלחמות בתופעת הסחר באיברים, כגון, ארה"ב, קנדה, ספרד, אנגליה ועוד.

המצב בעולם

   


באיראן מכירת איברים להשתלה היא חוקית. *
החל משנת 1988 קיימת באיראן מערכת מוסדרת המאפשרת מכירת איברים להשתלה, ללא צורך בקרבת משפחה בין מוכר האיבר לבין החולה הזקוק להשתלה. עקב כך החל משנת 1999 לא קיימת עוד רשימת המתנה להשתלת כליות באיראן. מאז תחילת התוכנית ועד לסוף שנת 2005 כמעט 80% מן הכליות שהושתלו באיראן הגיעו מאנשים שמכרו את כליתם‏. מכירת הכליות באיראן מתבצעת באמצעות שני ארגונים, הפועלים בתמיכת הממשלה. הארגונים דואגים להפגיש בין מוכר האיבר לבין האדם הזקוק להשתלה, ומארגנים את הבדיקות הנחוצות להתאמת רקמות. התשלום לתורם אינו אחיד ולעתים מוסדר הדבר עם מקום העבודה של החולה.

* מידע זה נלקח מויקיפדיה.

   

סחר חוקי באיברים - ישנן כמה מדינות בעולם שעד לא מזמן היה בהן סחר חוקי באיברים. (בהודו עד שנת 1994 ובפיליפינים עד שנת 2003). בסין, חלק גדול מן האיברים המצויים להשתלה, מקורם באסירים שהוצאו להורג. בעקבות ביקורת בינלאומית חריפה על סין בנושא נטילת איברים מגופות אסירים‏, הודיעה הממשלה הסינית, בשנת 2006, כי תוקנו תקנות חדשות האוסרות על נטילת איברים לצורך השתלה ללא הסכמה מפורשת של התורם.
סחר לא חוקי באיברים - בעולם משגש שוק שחור של סחר באיברים בעיקר במדינות עניות שבהן אין פיקוח חוקי על הנושא.
בשנת 2007 הורשע לראשונה בבריטניה אדם שניסה למכור את כליתו באינטרנט כדי לשלם חובות שצבר בהימורים ונשפט לשנת מאסר על תנאי.
ביוני 2008 הורשעו בסינגפור שני גברים אינדונזים באשמת מכירת כּליותיהם. לאחר שהורשעו, נידונו המוכרים לשבועיים מאסר ולקנס‏. הקונה, נידון ליום אחד מאסר מתוך התחשבות במצבו הבריאותי, ואילו המתווך נידון ל-14 חודשי מאסר.

המצב בישראל

סחר לא חוקי - בישראל נחקרו מספר פרשיות של סחר באיברים‏. באפריל 2010 נעצרו שישה אזרחים ישראלים, אשר פעלו כרשת עסקית לסחר באיברים. הללו גבו סכומי עתק מחולים שהמתינו להשתלות כליה, והציעו סכומים קטנים בהרבה לאנשים שהתכוונו למכור את כליותיהם.
הניתוחים להשתלת האיברים בוצעו מחוץ לגבולות ישראל. בחלק מן המקרים התלוננו המוכרים כי סכומי כסף שהובטחו להם תמורת מכירת כלייתם לא שולמו. באוקטובר 2010 הודה תושב ניו יורק, בעת שעמד לדין, כי עסק בתיווך במכירת כליות של ישראלים בארצות הברית, הכליות נקנו מישראלים מעוטי יכולת במחיר של כ-10,000 דולר ונמכרו לחולים בארצות הברית ב-120,000 דולר‏. פער זה משקף את סכנת הניצול הקיימת בעיסקאות מעין אלה, של חולים המוכנים לתת הכל על מנת להציל את חייהם, ושל התורמים המנסים להיחלץ ממצוקות הכלכליות.
איסור הסחר באיברים במדינת ישראל מונע את האפשרות לבצע ניתוחים כאלה בתחומה, אולם אינו מונע מתושבי המדינה הזקוקים לכסף, לנסוע למדינות בהן אין איסור בחוק, ולמכור שם את אבריהם. ידוע כי פעמים רבות מתבצעות ההשתלות, במדינות אלה, בתנאים סטריליים  בלתי הולמים, ולא אחת חוזרים התורמים לארץ עם זיהומים קשים ונזקקים לאשפוז ממושך. גם ישראלים שנוסעים לעבור השתלת כליה במקומות אלו חווים מסכת ייסורים, ולעיתים אף נזקקים לניתוח להוצאת הכליה המושתלת בגלל זיהומים. המרוויחים העיקריים מסידור כזה הם המתווכים, המתעשרים על חשבון מצוקתם של אחרים.

רעיון תמורה לתרומה - התומכים במתן תמורה עבור תרומת איברים בישראל קוראים להסדיר את הנושא על פי חוק, כך ניתן יהיה, לטענתם, לעזור גם לחולים הזקוקים להשתלת איברים וגם לאנשים הזקוקים לכסף ומחליטים לתרום איבר (לרוב כליה) על מנת להרוויח. המצדדים ברעיון התמורה טוענים כי סחר באיברים יתקיים בלאו הכי, וכי לא ניתן למנוע מכירת איברים. אלא שהמסחר מתנהל כשוק שחור, והמרוויחים העיקריים הם רודפי הבצע ולא התורמים הזקוקים לכסף.
הצעתם היא להציף את הבעיה על פני השטח ולא להתעלם ממנה (לטענתם החקיקה מתעלמת מהנושא ופותחת פתח לעסקאות בלתי חוקיות). הם קוראים לאפשר מכירה וקניה של איברים באופן מפוקח וראוי על ידי הקמת  גוף ציבורי בלתי תלוי שאליו יפנו אלו המעוניינים למכור איברים. מוסד זה יבדוק בצורה מקצועית את יכולתו של התורם לתרום את האיבר, יבדוק אם מבחינה נפשית ובריאותית הוא כשיר למתן התרומה, ואם התרומה נעשית מתוך רצון חופשי ודעה צלולה. האיבר ימומן, לרבות ניתוח ההשתלה, על-ידי הביטוח המשלים ובעזרת חברות הביטוח, וכך לא רק עשירים יוכלו ליהנות מסחר מפוקח באיברים, אלא גם כלל אזרחי המדינה. בצורה זו יוסרו המניעים הבעייתיים הכרוכים בסחר האיברים. הקניה והמכירה יעשו על פי חוק, מחירי האיברים ירדו, המסחר יפוקח תוך שמירה הדוקה על האינטרסים של התורמים והחולים, ייעלמו רווחי העתק ואיתם המתווכים, תיעלם המוטיבציה העזה של גורמים בעולם התחתון לקצור איברים ולסחור בהם, וחיים חדשים ינתנו לאלפי חולים בישראל ומיליוני חולים ברחבי העולם.
 


טיעונים נפוצים בעד ונגד סחר באיברים

* חשוב להדגיש שזהו אינו תיאור המצב בישראל אלא רשימה של טיעונים עקרוניים. 


בעד מכירת איברים:

  • הסדרת הנושא תגדיל באופן משמעותי את מלאי האיברים להשתלה. כתוצאה מכך תתקצר רשימת הממתינים להשתלה וחייהם של חולים רבים יינצלו. איכות חיים של רבים נוספים תשופר וכסף רב המוצא כעת על טיפולים ותרופות עבור חולים הממתינים להשתלות - ייחסך.
  • איסור על מכירת איברים פוגע בזכותו של אדם להחליט מה יעשה בגופו.
  • אם לאדם חולה בעל אמצעים יש סיכוי להציל את חייו באמצעות כספו, אין לחברה שום זכות למנוע זאת ממנו בטענה שאדם אחר, מחוסר אמצעים הנתון באותה סכנה, אינו יכול להציל את חייו באותה דרך. האם על האחד לסבול בגלל גורלו האומלל של אדם אחר?
  • בחברה שלנו נוהגים לתגמל באופן מיוחד את העוסקים בעיסוקים מסוכנים (צבא, משטרה, מכבי אש) ואין התגמול מפחית מן ההערכה שרוחשים לנכונתם של העוסקים בכך להסתכן בעבור הזולת. אין כל סיבה שתהיה ציפייה ודרישה חברתית ומוסרית לעשות פעולות טובות ומועילות בחינם וללא תמורה, ובוודאי לא פעולות שיש בהן סיכון מסוים.
  • הסדרת הנושא בחוק ופיקוח מקצועי וציבורי על מתן תגמולים בעד תרומת איברים ימנעו פשעים רבים העלולים להתבצע בתחום זה, כגון מכירה של איברים פגומים ושאינם מתאימים, ניצול של חולים ושל תורמים נואשים, ועוד.
  • החלטות רבות הנוגעות לחיי אדם מתקבלות בהשפעת אילוצים כלכליים, אין בכך כל פגם והדבר אינו מפחית מאמינות ההסכמה לתרומה. במקום איסור גורף על מתן תגמול על תרומה, אפשר להקים מערכת בקרה שתראיין את התורמים הפוטנציאליים, ותנפה את האנשים שהתמורה הכספית מסנוורת אותם ומונעת מהם שיקול דעת אמיתי.
  • פונדקאות, מכירת זרע וביציות הם הליכים חוקיים ברוב מדינות המערב, מדוע על דברים אלה מוסרי וראוי לקבל כסף ואילו תרומת איבר עבור תגמול כספי, על אף שלרוב אינה מסכנת את התורם ומצילה חיים של אדם אחר, נחשבת מעשה שאינו מוסרי?


נגד מכירת איברים

  • החברה המודרנית מתנגדת להתייחסות אל אדם ואל גופו כאל סחורה (כפי שהתיחסו בעבר לעבדים). הסדרה חוקית של מתן גמול בעד תרומת איברים תעורר ותעודד תפיסות שליליות כאלה.
  • חברה שבה איבריהם של ענייים משמשים "חלקי חילוף" בגופם של עשירים היא חברה בלתי מוסרית. הֵיתר מכירת איברים ינציח את המבנה המעמדי בחברה – עניים תמיד יהיו התורמים והעשירים תמיד יהיו מקבלי האיברים.
  • הסכמת אדם לתרום איבר מגופו תמורת כסף בשל אילוצים כלכליים, אינה הסכמה אמיתית. האילוצים הכלכליים מונעים ממנו להפעיל שיקול דעת מאוזן, ומקשים עליו להעריך נכונה את ההשפעה השלילית האפשרית על בריאותו ועל איכות חייו כתוצאה מהוצאת האיבר מגופו.
  • התור להשתלה צריך להיקבע על פי קריטריונים רפואיים בלבד. שיטה שבה הקדימוּת בהצלת חיים נקבעת על פי יכולתו הכלכלית של החולה – אינה שיטה מוסרית, וחברה המאמצת שיטה כזו היא חברה בלתי מוסרית.
  • עצם מתן היתר לסחר באיברים עלול לגרום בעקיפין לביצוע פשעים כגון מכירה של איברים פגומים, ביצוע ניתוחים בתנאים בלתי נאותים והשתלטות העולם התחתון על התחום.
  • תרומת איברים אמורה להיות מעשה הנובע אך ורק מתוך רצון לעזור לזולת, קבלת תמורה כספית פוגמת באצילות המעשה.
  • תשלום עבור איברי גוף מעורר באופן טבעי ואנושי תחושות סלידה ורתיעה.
  • בתרומת איבר שאינו מתחדש (כמו כליה) קיים סיכון לתורם. אמנם זהו סיכון קטן, אך עדיין הוא מנוגד לאחד הכללים המרכזיים באתיקה הרפואית האוסר לפגוע בגוף המטופל ללא צורך. ניתן לטעון שישנה הצדקה מוסרית לפגיעה כזאת אם לתורם צפוי סיפוק נפשי מעצם הצלת חיי אדם קרוב ויקר. אולם ברור שקבלת תגמול כספי אינה מהווה צידוק מוסרי לפגיעה מסוג זה.
  • קיימת טענה שאין בישראל מחסור אמיתי באיברים להשתלה, אלא חוסר הסכמה של משפחות לתרום את איבריהם של בני משפחה שנפטרו, ולפיכך נדרשת השקעת משאבים בחינוך ושינוי עמדות.

קישורים מעניינים בנושא תמורה בעד תרומת איברים וסחר באיברים

מן העתונות:

  • זכויות אחרי המוות | סין שוקלת לראשונה להפסיק לקצור איברי נידונים למוות 
    אחרי שנים של מחאה, נראה שסין עושה צעדים ראשונים להפסקת קצירת איברים להשתלות מאסירים שנידונו למוות. בו בזמן, מנסה הממשלה לעודד תרומות איברים בחברה המסורתית המתנגדת לכך. 
    מאתר הארץ: קית בראדשר / 28.03.2012
  • יותר ישראלים תרמו כליות ב-2011 בשל הטבות כספיות
    מאתר הארץ: דן אבן / 12.01.2012
  • האו"ם: "בכל שעה נקצרת כליה בשוק השחור"
    ארגון הבריאות העולמי פרסם כי 1 מכל 10 איברים שהושתלו ב-2010 נקצר באופן לא חוקי. המחיר לחולה: עד 200 אלף דולר 
    מאתר הארץ: דניס קמפבל וניקולה דייויסון, גרדיאן / 29.05.2012

 

מאמרי דעה:

  • הלב הסיני, חוסר הלב היהודי
    תערובת איומה של אדישות, דעות קדומות והיעדר תמיכה של הממסד הרבני גורמת מדי שנה למותם של חולים רבים בארץ. פלא שהם נוסעים לסין, לקבל את איברי הנידונים למוות? 
    מאתר Ynet: יעקב לביא / 26.10.05
  • השתלת איברים מנידונים למוות - 2007 
    מתוך אתר ההסתדרות הרפואית בישראל: הדיון הציבורי המתמשך בעניין סחר באיברים אינו דועך, והוא ממשיך ומתקיים מתוך מתח פנימי שאינו ניתן, על פניו, לגישור. מצד אחד, קיימת חובה חברתית מובהקת וברורה לפתור בדחיפות המרבית האפשרית את מצוקתם של החולים הממתינים להשתלת איברים החיוניים לבריאותם ולהמשך חייהם. מאידך גיסא, לא ניתן לפתור מצוקה זו על ידי מסחר בחלקי גופו של אדם אחר והטלת מום גופני בו.
  • המירוץ להשתלה
    המחסור בתורמים מביא חולים למדינות עולם שלישי ולמעורבות בשוק הסחר. צריך לאמץ את המודל הבלגי והאוסטרי: כל אזרח הוא תורם בפוטנציה, אלא אם הביע התנגדות בעודו בחיים
    מאתר Ynet: איתן מור / 09.10.05
  • תמורה עבור תרומת איברים מן החי – היבטים אתיים, חברתיים והלכתיים.
    פרופ' אברהם שטינברג
האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome