מטרה:

להעלות נימוקים בעד ונגד בדילמה הקשורה לתרומת האיברים ובחינת הנושא לעומקו.

תיאור הפעילות:

עריכת ויכוח מונחה (Debate), כדי שכל צד יקבל הזדמנות שווה להציג את טענותיו. כל טוען צריך לשכנע את הקהל (או את הצד השני) בצדקת השקפתו. לפני הוויכוח ובסיומו מצביעים בעד או נגד הטענה ובוחנים אם הדיון המושכל שינה עמדות, ואם כן, כיצד.

חומרים:

• מן המקורות - המקורות ישמשו חומר עזר למשתתפים בוויכוח 
• רשימת טיעונים לדוגמה
• כלי כתיבה וניירות
   

הערות:

• הדפיסו את הכתבות והמקורות הרלוונטיים (מובאים בהמשך) שיהיו חומר עזר למשתתפים המתמודדים בוויכוח וחומר קריאה לשאר חברי הקבוצה.
• אפשר לתת למשתתפים למלא את השאלון "היחס שלי לחתימה על כרטיס תורם" בתחילת הדיון, כטריגר לדיון עצמו, או כדי "למלא את הזמן" כאשר המתמודדים בוויכוח מתכוננים.
  * אם אתם מתכננים לתת את השאלון, הדפיסו מספר עותקים כמספר המשתתפים.
   
• נושאים נוספים שעליהם אפשר לערוך ויכוח

מהלך הפעילות:

1.  תנו לאחד המשתתפים לקרוא את הפסקה הראשונה מתוך הכתבה "אני אחראי למותם של מאה בני אדם".

2.  שאלו את השאלה: האם, לדעתכם, יש לתת תמורה בעבור תרומת איברים?
אם יש צורך הסבירו שמדובר בתמורה כספית או בתמורה שוות כסף כגון נקודות
זיכוי במס הכנסה וכדומה כדי להציל יותר חולים!
בשלב זה נסו להימנע מפרטים ובקשו מהמשתתפים להכריע בשאלה העקרונית.
ערכו הצבעה בנושא (בעד – נגד). 

הערה: שלב זה נועד לסייע למשתתפים ולמנחה לברר את עמדות חברי הקבוצה בנושא.
כדאי לרשום את תוצאות ההצבעה ולהשוותן לתוצאות הצבעה שתיערך לאחר הדיון. 

3.  חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות של שלושה-ארבעה משתתפים בכל קבוצה.
קבוצה אחת תכין את הטיעונים "בעד" מתן תמורה והשנייה תכין את הטיעונים "נגד".

כדאי לכוון את המשתתפים לעסוק בהיבטים מגוונים של הסוגיה ולכתוב על הלוח, או לציין בעל־פה מושגים שכדאי לדון בהם, כמו – ערך החיים / מוסר וצדק / תפיסות דתיות / זכות האדם על חייו ועל גופו ...

הערה 1: אם יש מספר המשתתפים בקבוצה גדול, אפשר שרק כמה משתתפים יעסקו בהכנה לוויכוח והשאר יקבלו משימה אחרת (למשל קריאת חומר רקע לדיון, קריאת מאמר, דיון ערכי בנושא או מענה על שאלון או על חידון כלשהו – ראו קישורים ופעילויות נוספות). במקרה כזה, משתתפי הקבוצה שאינם מכינים את הטיעונים לויכוח, יהיו ה"מושבעים" שיכריעו בסוף את תוצאות הוויכוח.

הערה 2: אפשר לאתגר את המשתתפים ולתת להם להציג את העמדה המנוגדת לעמדתם המקורית כפי שהובעה בהצבעה שנערכה בהתחלה (סעיף 2).

4.  אפשר לבקש מכל קבוצה לבחור נציג שיציג את הטיעונים, או שכל חברי הקבוצה יציגו את הטיעונים על פי סדר שיקבעו מראש.

5.  עריכת הוויכוח. כל צד מקבל כ־5 דקות להציג את טיעוניו ולאחר מכן זמן נוסף כדי לענות על טיעוני הצד השני (כמובן שאפשר להמשיך בחילופי הדברים ככל הנדרש).

6.  נעילת הוויכוח והצבעה על העמדה המועדפת בעקבות הדיון. 

• האם עמדות המשתתפים השתנו בעקבות הדיון? (כדאי להתבונן בתוצאות ההצבעות: לפני ואחרי הדיון)
• אם היה שינוי בעמדות, האם שינוי נבע מעובדות חדשות שנחשפו או מהצגה משכנעת של אחד הצדדים?
• האם הדיון עורר במי מהמשתתפים רצון לחתום על כרטיס תורם? אם כן, להפנות אותם לאתר לצורך מילוי טופס החתימה.
• מומלץ לעודד את המשתתפים לשוחח על הנושא עם בני משפחתם ומכריהם.

מן המקורות:

(המקורות ישמשו חומר עזר למשתתפים בוויכוח – בעזרתם הם יוכלו להעמיק את טיעוניהם ולהעשירם)

קישורים לכתבות בשאלה אם יש למסד מתן תמורה בעבור תרומת איברים:

(הכתבות ישמשו חומר למשתתפים ובעזרתו יוכלו לנסח את טיעוניהם) 

• תמורה בעד תרומת איברים וסחר באיברים, סיכום ודעות בנושא.
  • הדף באתר 'נותנים חיים'
  • המאמר כקובץ להורדה
     
• אני אחראי למותם של מאה בני אדם – כתבה של רובי ברמן מאתר  ynet
  החשודים בסחר באיברים מירושלים הצילו חיים של מאות, ולכן הם גיבורים גם אם הפרו חוק, להבדיל ממני – שכיוון שהתעקשתי לשמור חוק, סירבתי להכיר לחולים תורמי כליות בתשלום 
• משפחת תורם אברים קיבלה מענק 10 אלפים ש' – כתבה של ד"ר איתי גל מאתר ynet
  כסף תמורת תרומת איברים? משפחתו של תורם איברים שנקלעה לאחר מותו לקשיים כלכליים קיבלה מענק של 10 אלפים ש'. במקרה אחר, קיבל בן של תורם איברים דיור חדש לאחר שפונה מדירתו ומשפחות נוספות קיבלו תשורות אחרות. במרכז הלאומי להשתלות מקווים שגם קופות החולים וחברות הביטוח יצטרפו ליוזמה ויעניקו למשפחות התורמים מענקים כספיים 
• תרומת איברים: מי יזכה לתמורה כספית? – כתבה של מיטל יסעור בית־אור מאתר ynet
  הצעת משרד הבריאות קובעת כי רק משפחות אשר בניהן חתמו על כרטיס תרומה, יזכו לתמורה לאחר מותם: "אם כולם יקבלו זה לא יתמרץ אנשים לחתום". בעמותת אדי מתנגדים: "לא יעלה על הדעת ליצור אפליה בין משפחות שתורמות איברים" 
• חוק פיצוי לתורמי איברים: האם תעלה כמות התרומות מן החי? – כתבה של תומר ולמר מאתר nrg
  חוק תרומת איברים מנסה ללכת על הגבול בין עידוד תרומות מאנשים חיים ומניעת סחר באיברים. התומכים אומרים שהוא יעזור להוריד את המצוקה של אנשים הממתינים לתרומות. המתנגדים רוצים לראות חוק דומה גם לגבי תרומות מאנשים שנפטרו
• לראשונה: פיצוי כספי לתורמי איברים – כתבה של תומר ולמר מאתר nrg
  הכנסת אישרה את תקנות השתלות איברים, הקובעות מתן פיצוי מהמדינה לתורמים מן החי בשל הפסדם הכספי
• מעוניינים בכליה? חפשו ברשת. הסחר באיברים פורח באינטרנט – כתבה של גלי גינת מאתר nrg
  חוק ההשתלות אוסר על סחר באיברים ועל קבלה או מתן תמורה כלשהי עבורם. זה לא מונע מהסחר בכליות לשגשג באתרי האינטרנט הישראלים. פורומים ייעודיים, אתרים מיוחדים, וידיעות חדשותיות שהפכו ללוחות מודעות וירטואליים משמשים מוכרים פוטנציאליים להציע את כליותיהם תמורת "פיצוי הוגן"
• איך לעודד תרומת איברים – כתבה של עמליה רוזנבלום מאתר הארץ
  האם הידיעה כי בעבור תרומת אחת מכליותיכם תקבלו החזר של 500 שקל ליום החלמה תגדיל את מספר האיברים הנתרמים בישראל מדי שנה?
• סחר באיברים: תמורה לתרומה – מאת: ד"ר אודי פרישמן
  טור אישי באתר דוקטורס: התיקון שבוצע בחוק ההשתלות ונועד לצמצם את הסחר באיברים רק מעצים את הבעיה. ד"ר אודי פרישמן מסביר מדוע 

נושאים נוספים שעליהם אפשר לערוך ויכוח:

1. תרומת איברים לחולים ש"אשמים" במצבם (למשל, ריאות למעשנים או כבד לאלכוהוליסטים) 

שאלה להצבעה: 
האם הייתם מוכנים לתרום ריאות לחולים הזקוקים להשתלת ריאה, שחלו בעקבות עישון כבד? (אפשר להוסיף: שידעו על מחלתם ובכל זאת המשיכו לעשן).

• מצאו את ההבדלים... (תמונות של) ריאות של אדם בריא מול ריאות של מעשן

2. התנגדות המשפחה לתרומה - גם אם יש ברשות הנפטר כרטיס תורם.

שאלה להצבעה: 
האם למשפחתו של אדם מותר שלא להסכים לתרום את איבריו אם נמצא שהיה ברשותו כרטיס תורם (כמו במקרה של אבי כהן הכדורגלן)? האם, לדעתכם, לכרטיס תורם צריך להיות מעמד חוקי כמו של צוואה?

• בעצת רבנים, משפחתו של אבי כהן לא תרמה את איבריו כבקשתו – כתבה של יאיר אטינגר ודן אבן מאתר הארץ.
  למרות שהרב הראשי לישראל שלמה עמאר התיר את התרומה ושהיה לו כרטיס אדי. 
• כתבות נוספות בנושא - בדף המידע אודות חוק תרומת והשתלת איברים בישראל

3. הקריטריונים לקביעת התור להשתלה

שאלה להצבעה:  
מה צריכים להיות הקריטריונים לקביעת התור להשתלה?  האם לדעתכם יש להתחשב ב –

• מצב כלכלי (האם לאדם עשיר זכות לקבל טיפול לפני אדם חסר אמצעים?)
  • תמורה בעד תרומה וסחר באיברים - דף מידע בנושא
• כרטיס תורם (על פי החוק החדש, חתימה על הכרטיס מקנה לחותם ולבני משפחתו קדימות בתור להשתלה. האם אתם מסכימים עם חוק זה?)
  • חוק תרומת והשתלת איברים בישראל - דף מידע בנושא
• מצב רפואי (האם לדעתכם אדם צעיר ובריא קודם, בדרך כלל, לחולה כרוני מזדקן?)
  • התור להשתלה ואופן הקצאת איברים להשתלה בישראל - דף מידע בנושא

4. הטבות למשפחות של תורמים מן המת

שאלה להצבעה:  האם יש לעודד חתימה על כרטיס תורם על ידי הבטחת הטבות למשפחת התורם?

• התור להשתלה ואופן הקצאת איברים להשתלה בישראל - דף מידע בנושא
   

• תרמת איברים? קבל קבורה אזרחית חינם בכ"ס - כתבה של ד"ר איתי גל מאתר ynet 
  עמותת "מנוחה נכונה" המפעילה את בית העלמין האזרחי בכפר סבא החליטה לוותר על דמי הקבורה של 15,000 שקלים לכל מי שאבריו נתרמו ומשפחתו מעוניינת לקברו בקבורה אזרחית. המרכז הלאומי להשתלות מברך על היוזמה 
• מעכשיו: סימון כבוד על קברים של תורמי אברים - כתבה של דורון קופרשטין מאתר ynet
  כדי להנציח את זכרו של בנו עמרי בן ה־12, שאבריו נתרמו, הציע עפר גילור להעניק סימון של כבוד לקברים של אנשים שתרמו אברים. במרכז התלהבו והחל מהיום מחולקים הסימונים המיוחדים שעוצבו על ידי אמן תכשיטים. "כשמישהו יעבור בבית הקברות ויראה את הסמל הזה, הוא ידע שהאדם שקבור במקום השאיר אחריו חיים", אומר גילור 
• תרומת איברים: מי יזכה לתמורה כספית? – כתבה של מיטל יסעור בית־אור מאתר ynet
  הצעת משרד הבריאות קובעת כי רק משפחות אשר בניהן חתמו על כרטיס תרומה, יזכו לתמורה לאחר מותם: "אם כולם יקבלו זה לא יתמרץ אנשים לחתום". בעמותת אדי מתנגדים: "לא יעלה על הדעת ליצור אפליה בין משפחות שתורמות איברים" 
• לראשונה: פיצוי כספי לתורמי איברים – כתבה של תומר ולמר מאתר nrg
  הכנסת אישרה את תקנות השתלות איברים, הקובעות מתן פיצוי מהמדינה לתורמים מן החי בשל הפסדם הכספי