נותנים חיים
קרן תלי
על אודות | צרו קשר | דף בית
מאגר חומרים להדרכה
אכפת לי
אכפת לי
על הנתינה
על הנתינה
פתח דבר. אודות מערכי הדרכה ופעילויות
פתח דבר. אודות מערכי הדרכה ופעילויות
שני צדדים למטבע
שני צדדים למטבע
3/14
שני צדדים למטבע

מטרה:

להעלות נימוקים בעד ונגד בדילמה הקשורה לתרומת האיברים ובחינת הנושא לעומקו.

תיאור הפעילות:

עריכת ויכוח מונחה (Debate), כדי שכל צד יקבל הזדמנות שווה להציג את טענותיו. כל טוען צריך לשכנע את הקהל (או את הצד השני) בצדקת השקפתו. לפני הוויכוח ובסיומו מצביעים בעד או נגד הטענה ובוחנים אם הדיון המושכל שינה עמדות, ואם כן, כיצד.

חומרים:

הערות:

  • הדפיסו את הכתבות והמקורות הרלוונטיים (מובאים בהמשך) שיהיו חומר עזר למשתתפים המתמודדים בוויכוח וחומר קריאה לשאר חברי הקבוצה.
  • אפשר לתת למשתתפים למלא את השאלון "היחס שלי לחתימה על כרטיס תורם" בתחילת הדיון, כטריגר לדיון עצמו, או כדי "למלא את הזמן" כאשר המתמודדים בוויכוח מתכוננים.
    * אם אתם מתכננים לתת את השאלון, הדפיסו מספר עותקים כמספר המשתתפים.
     
  • נושאים נוספים שעליהם אפשר לערוך ויכוח

מהלך הפעילות:

1.  תנו לאחד המשתתפים לקרוא את הפסקה הראשונה מתוך הכתבה "אני אחראי למותם של מאה בני אדם".

   
 
אני אחראי למותם המיותר של למעלה מ־100 יהודים. כולם היו קורבנות של מחלת כליה, שגססו בעודם מחוברים לדיאליזה, פשוטו כמשמעו. הם התחננו בפני שאכיר להם אנשים שמוכנים למכור כליה, ואני סירבתי לעשות כן היות שהדבר נוגד את החוק.
אם הדיווחים שבתקשורת אכן נכונים, סמי שם־טוב ודימיטרי אורנשטיין מירושלים פעלו כשדכני כליות והצילו חיים של מאות. מניעיהם לא היו טהורים. נדרשו סכומי כסף גדולים על מנת לגרום להם להפר את החוק ולהסתכן בעונש מאסר. אם כן, מי מאִתנו פעל באופן מוסרי ומי לא? אני או הם?
 


2.  שאלו את השאלה: האם, לדעתכם, יש לתת תמורה בעבור תרומת איברים?
אם יש צורך הסבירו שמדובר בתמורה כספית או בתמורה שוות כסף כגון נקודות
זיכוי במס הכנסה וכדומה כדי להציל יותר חולים!
בשלב זה נסו להימנע מפרטים ובקשו מהמשתתפים להכריע בשאלה העקרונית.
ערכו הצבעה בנושא (בעד – נגד). 

הערה: שלב זה נועד לסייע למשתתפים ולמנחה לברר את עמדות חברי הקבוצה בנושא.
כדאי לרשום את תוצאות ההצבעה ולהשוותן לתוצאות הצבעה שתיערך לאחר הדיון. 

   
 
דרך הצגת טיעונים בוויכוח:
  1. הקדמה קצרה ובה הצגה של הנושא ושל הדוברים.
  2. הצגת הטיעון המרכזי בדרך ברורה ומתומצתת.
  3. הצגת שני נימוקים (לפחות) המחזקים את הטיעון המרכזי.
  4. משפט סיכום בעל מסר ברור וקליט.

המלצות:
  • כדאי להקפיד שסדר הנימוקים יהיה הגיוני וברור.
  • אפשר להוסיף דוגמאות לחיזוק הטיעון המרכזי.
  • חשבו מה יכולות להיות התגובות לטיעונים ונסו להתכונן מראש לתגובות אלה.
  • על ההצגה להיות תמציתית. רצוי שהמשפטים יהיו קצרים ועניינים.
     

3.  חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות של שלושה-ארבעה משתתפים בכל קבוצה.
קבוצה אחת תכין את הטיעונים "בעד" מתן תמורה והשנייה תכין את הטיעונים "נגד".

כדאי לכוון את המשתתפים לעסוק בהיבטים מגוונים של הסוגיה ולכתוב על הלוח, או לציין בעל־פה מושגים שכדאי לדון בהם, כמו – ערך החיים / מוסר וצדק / תפיסות דתיות / זכות האדם על חייו ועל גופו ...

הערה 1: אם יש מספר המשתתפים בקבוצה גדול, אפשר שרק כמה משתתפים יעסקו בהכנה לוויכוח והשאר יקבלו משימה אחרת (למשל קריאת חומר רקע לדיון, קריאת מאמר, דיון ערכי בנושא או מענה על שאלון או על חידון כלשהו – ראו קישורים ופעילויות נוספות). במקרה כזה, משתתפי הקבוצה שאינם מכינים את הטיעונים לויכוח, יהיו ה"מושבעים" שיכריעו בסוף את תוצאות הוויכוח.

הערה 2: אפשר לאתגר את המשתתפים ולתת להם להציג את העמדה המנוגדת לעמדתם המקורית כפי שהובעה בהצבעה שנערכה בהתחלה (סעיף 2).

4.  אפשר לבקש מכל קבוצה לבחור נציג שיציג את הטיעונים, או שכל חברי הקבוצה יציגו את הטיעונים על פי סדר שיקבעו מראש.

5.  עריכת הוויכוח. כל צד מקבל כ־5 דקות להציג את טיעוניו ולאחר מכן זמן נוסף כדי לענות על טיעוני הצד השני (כמובן שאפשר להמשיך בחילופי הדברים ככל הנדרש).

6.  נעילת הוויכוח והצבעה על העמדה המועדפת בעקבות הדיון. 

7.  לסיכום – עריכת דיון בשאלות:
  • האם עמדות המשתתפים השתנו בעקבות הדיון? (כדאי להתבונן בתוצאות ההצבעות: לפני ואחרי הדיון)
  • אם היה שינוי בעמדות, האם שינוי נבע מעובדות חדשות שנחשפו או מהצגה משכנעת של אחד הצדדים?
  • האם הדיון עורר במי מהמשתתפים רצון לחתום על כרטיס תורם? אם כן, להפנות אותם לאתר לצורך מילוי טופס החתימה.
  • מומלץ לעודד את המשתתפים לשוחח על הנושא עם בני משפחתם ומכריהם.
 

מן המקורות:

(המקורות ישמשו חומר עזר למשתתפים בוויכוח – בעזרתם הם יוכלו להעמיק את טיעוניהם ולהעשירם)

 
מקור 1:
הוּא (רבי עקיבא) הָיָה אוֹמֵר:
חֲבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם; 
חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם"
(בראשית ט', ו').
 
(משנה, מסכת אבות, פרק ג' משנה י"ד)
  הסבר למקור 1:
המשנה נפתחת בקביעתו של רבי עקיבא: "חביב אדם שנברא בצלם". לאחר הקביעה מובא הנימוק: "כי בצלם אלוהים עשה את האדם" (בראשית ט', ו'). פרשנים רבים עסקו בבירור הצירוף "צלם אלוהים" והסבירו שהמונח מבטא את הרעיון שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מפני שטבועה בו מהות אלוהית מסוימת. זהו אחד המקורות לתפיסה שחיי האדם קדושים, ומתפיסה זו נובע האיסור החמור על רצח אדם באשר הוא – אסור לרצוח כל אדם משום שבכל אחד טבוע צלם אלוהים. לפי תפיסה זו האדם הוא בעל ערך, בלי קשר לתכונותיו, לתפקודו או ל"תועלת" שבו.
 
 
מקור 2:
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי,  
לְלַמְּדָךְ,
שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא; 
וְכָל הַמְּקַיֵּם (מַצִּיל) נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. 
וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ; [...] 
וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד, 
וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל האָדָם
בְּחוֹתָמוֹ שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. 
לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
 
(משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד' משנה ה')
 
הסבר למקור 2:
משנה זו מציגה שלוש תשובות לשאלה "מדוע נברא האדם יחידי?" 
  1. להדגיש את ייחודו של כל אדם על פני האדמה. כל אדם הוא יחיד ומיוחד, הוא עולם בפני עצמו, ולעולם לא יהיה עוד מישהו כמוהו. מכאן שאם יאבד – יאבד עולם שלם, ואם ינצל – ינצל עולם שלם.
  2. להדגיש את השוויון בין בני אדם: מוצאנו מאב אחד, לכן אין מישהו שהוא מיוחס יותר או מכובד יותר. אין אדם הזכאי ליחס מעודף על פני חבריו. 
  3. להלל ולשבח את אלוהים על היכולת שלו לברוא באותה תבנית (באותו דגם, בדמות אדם הראשון) בני אדם שונים זה מזה וייחודיים. זאת להבדיל מהאדם, היודע ליצור על פי דגם אחד רק תוצרים אחידים (כמו מטבעות). 
המשפט האחרון במשנה מלמד שכל אדם צריך לומר לעצמו "בשבילי נברא העולם". אמירה זו יכולה להיות להתפרש כאמירה אגואיסטית: אני מרכז העולם, כל העולם נברא על מנת לקיים אותי ואת מאוויי. אך אפשר לקרוא את הדברים גם אחרת: אנו חייבים להכיר בייחודנו וגם בייחודו של זולתנו, שהוא שווה ערך לשלנו (שהרי כל אדם אומר את אותו המשפט על עצמו!) ויש בכך הגיון – אם אדם מרגיש טוב ובטוח בעצמו, רבים יותר הסיכויים שהוא יוכל להכיר בערכם של אחרים. במשנה זה מובע המתח המתמיד בין האחריות של כל אחד מאתנו להיטיב עם ה"אני" שלו לבין אחריותו לאפשר לזולת לבטא ולפתח את הייחודו. 
 
 
מקור 3:
הוּא (בן עזאי) הָיָה אוֹמֵר:
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, 
וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר;
שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה,
 וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם.
 
(משנה, מסכת אבות, פרק ד' משנה ג')
 
 
הסבר למקור 3:
פירוש המהר"ל: "ומאחר שלכל אחד ואחד מזל בפני עצמו, מה שאין לאחר הרי הוא ממציאות העולם, ומשלים את העולם, עד שמצד כל בני האדם שהם בעולם העולם שלם".
כלומר, כל אדם משלים את היחידה הגדולה הזאת הנקראת "עולם". לפי התפיסה המסורתית, אלוהים ברא את העולם ולכל אדם יש תפקיד בעולם וסיבה שהוא נמצא במקומו, אין בעולם אדם או דבר מיותר. כל עץ, כל בעל חיים הם חלק ממארג עצום; לכל פרט יש מטרה ותפקיד וכל חלק חיוני לקיומו של החלקים האחרים ולקיומו של המכלול. 
 

 


קישורים לכתבות בשאלה אם יש למסד מתן תמורה בעבור תרומת איברים:

(הכתבות ישמשו חומר למשתתפים ובעזרתו יוכלו לנסח את טיעוניהם) 

  • תמורה בעד תרומת איברים וסחר באיברים, סיכום ודעות בנושא.
  • אני אחראי למותם של מאה בני אדם – כתבה של רובי ברמן מאתר  ynet
    החשודים בסחר באיברים מירושלים הצילו חיים של מאות, ולכן הם גיבורים גם אם הפרו חוק, להבדיל ממני – שכיוון שהתעקשתי לשמור חוק, סירבתי להכיר לחולים תורמי כליות בתשלום 
  • משפחת תורם אברים קיבלה מענק 10 אלפים ש' – כתבה של ד"ר איתי גל מאתר ynet
    כסף תמורת תרומת איברים? משפחתו של תורם איברים שנקלעה לאחר מותו לקשיים כלכליים קיבלה מענק של 10 אלפים ש'. במקרה אחר, קיבל בן של תורם איברים דיור חדש לאחר שפונה מדירתו ומשפחות נוספות קיבלו תשורות אחרות. במרכז הלאומי להשתלות מקווים שגם קופות החולים וחברות הביטוח יצטרפו ליוזמה ויעניקו למשפחות התורמים מענקים כספיים 
  • תרומת איברים: מי יזכה לתמורה כספית? – כתבה של מיטל יסעור בית־אור מאתר ynet
    הצעת משרד הבריאות קובעת כי רק משפחות אשר בניהן חתמו על כרטיס תרומה, יזכו לתמורה לאחר מותם: "אם כולם יקבלו זה לא יתמרץ אנשים לחתום". בעמותת אדי מתנגדים: "לא יעלה על הדעת ליצור אפליה בין משפחות שתורמות איברים" 
  • חוק פיצוי לתורמי איברים: האם תעלה כמות התרומות מן החי? – כתבה של תומר ולמר מאתר nrg
    חוק תרומת איברים מנסה ללכת על הגבול בין עידוד תרומות מאנשים חיים ומניעת סחר באיברים. התומכים אומרים שהוא יעזור להוריד את המצוקה של אנשים הממתינים לתרומות. המתנגדים רוצים לראות חוק דומה גם לגבי תרומות מאנשים שנפטרו
  • לראשונה: פיצוי כספי לתורמי איברים – כתבה של תומר ולמר מאתר nrg
    הכנסת אישרה את תקנות השתלות איברים, הקובעות מתן פיצוי מהמדינה לתורמים מן החי בשל הפסדם הכספי
  • מעוניינים בכליה? חפשו ברשת. הסחר באיברים פורח באינטרנט – כתבה של גלי גינת מאתר nrg
    חוק ההשתלות אוסר על סחר באיברים ועל קבלה או מתן תמורה כלשהי עבורם. זה לא מונע מהסחר בכליות לשגשג באתרי האינטרנט הישראלים. פורומים ייעודיים, אתרים מיוחדים, וידיעות חדשותיות שהפכו ללוחות מודעות וירטואליים משמשים מוכרים פוטנציאליים להציע את כליותיהם תמורת "פיצוי הוגן"
  • איך לעודד תרומת איברים – כתבה של עמליה רוזנבלום מאתר הארץ
    האם הידיעה כי בעבור תרומת אחת מכליותיכם תקבלו החזר של 500 שקל ליום החלמה תגדיל את מספר האיברים הנתרמים בישראל מדי שנה?
  • סחר באיברים: תמורה לתרומה – מאת: ד"ר אודי פרישמן
    טור אישי באתר דוקטורס: התיקון שבוצע בחוק ההשתלות ונועד לצמצם את הסחר באיברים רק מעצים את הבעיה. ד"ר אודי פרישמן מסביר מדוע 

 


נושאים נוספים שעליהם אפשר לערוך ויכוח:


1. תרומת איברים לחולים ש"אשמים" במצבם (למשל, ריאות למעשנים או כבד לאלכוהוליסטים) 

שאלה להצבעה: 
האם הייתם מוכנים לתרום ריאות לחולים הזקוקים להשתלת ריאה, שחלו בעקבות עישון כבד? (אפשר להוסיף: שידעו על מחלתם ובכל זאת המשיכו לעשן).


2. התנגדות המשפחה לתרומה - גם אם יש ברשות הנפטר כרטיס תורם.

שאלה להצבעה: 
האם למשפחתו של אדם מותר שלא להסכים לתרום את איבריו אם נמצא שהיה ברשותו כרטיס תורם (כמו במקרה של אבי כהן הכדורגלן)? האם, לדעתכם, לכרטיס תורם צריך להיות מעמד חוקי כמו של צוואה?


3. הקריטריונים לקביעת התור להשתלה

שאלה להצבעה:  
מה צריכים להיות הקריטריונים לקביעת התור להשתלה?  האם לדעתכם יש להתחשב ב –


4. הטבות למשפחות של תורמים מן המת

שאלה להצבעה:  האם יש לעודד חתימה על כרטיס תורם על ידי הבטחת הטבות למשפחת התורם?

  • תרמת איברים? קבל קבורה אזרחית חינם בכ"ס - כתבה של ד"ר איתי גל מאתר ynet 
    עמותת "מנוחה נכונה" המפעילה את בית העלמין האזרחי בכפר סבא החליטה לוותר על דמי הקבורה של 15,000 שקלים לכל מי שאבריו נתרמו ומשפחתו מעוניינת לקברו בקבורה אזרחית. המרכז הלאומי להשתלות מברך על היוזמה 
  • מעכשיו: סימון כבוד על קברים של תורמי אברים - כתבה של דורון קופרשטין מאתר ynet
    כדי להנציח את זכרו של בנו עמרי בן ה־12, שאבריו נתרמו, הציע עפר גילור להעניק סימון של כבוד לקברים של אנשים שתרמו אברים. במרכז התלהבו והחל מהיום מחולקים הסימונים המיוחדים שעוצבו על ידי אמן תכשיטים. "כשמישהו יעבור בבית הקברות ויראה את הסמל הזה, הוא ידע שהאדם שקבור במקום השאיר אחריו חיים", אומר גילור 
  • תרומת איברים: מי יזכה לתמורה כספית? – כתבה של מיטל יסעור בית־אור מאתר ynet
    הצעת משרד הבריאות קובעת כי רק משפחות אשר בניהן חתמו על כרטיס תרומה, יזכו לתמורה לאחר מותם: "אם כולם יקבלו זה לא יתמרץ אנשים לחתום". בעמותת אדי מתנגדים: "לא יעלה על הדעת ליצור אפליה בין משפחות שתורמות איברים" 
  • לראשונה: פיצוי כספי לתורמי איברים – כתבה של תומר ולמר מאתר nrg
    הכנסת אישרה את תקנות השתלות איברים, הקובעות מתן פיצוי מהמדינה לתורמים מן החי בשל הפסדם הכספי
האתר הופק בסיועו הנדיב של:
הקדש בן טייטל
Ben Teitel Trust
עיצוב: סטודיו קרמל  |  תיכנות: entry
כל הזכויות שמורות © אתר נותנים חיים, קרן תל"י
קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י
לגלישה מיטיבית באתר מומלץ להשתמש בדפדפנים: ie8+, firefox4+, chrome